גרוניס: האשמות חסרות יסוד פוגעות במערכת

נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, אומר שבסוף יוני השנה היה מלאי התיקים הפתוחים בבתי המשפט הנמוך ביותר מאז 1997. "זהו הישג המעיד על המסירות והעבודה הקשה של השופטים, הרשמים וכלל עובדי מערכת בתי המשפט", אמר. גרוניס דיבר (יום ב', 26.8.13) בטכס פתיחת שנת המשפט בוועידת המשפט של מחוז ת"א בלשכת עורכי הדין. "בתקופה האחרונה הגיעו מים עד נפש", אמר גרוניס. "בשנה האחרונה עמדה מערכת המשפט במרכזן של מספר סערות שזכו לפרסום ניכר באמצעי התקשורת. מצאנו את עצמנו עומדים מול מערכת שלוחת רסן. בהתבסס על אמירות חסרות בסיס של עורכת דין שלא ייצגה בתיק ולא נכחה באולם ומבלי לבדוק את העובדות לאשורן, הכריזו אמצעי תקשורת שונים, כי שלושה שופטים הכריחו קורבן אונס להדגים את המעשה שבוצע בה. תמונות השופטים הופיעו בעיתונות ושמם המקצועי נפגע. נציב תלונות הציבור על שופטים קבע שמדובר בעלילה. "פרשה זו ואחרת הציפו את הקושי של מערכת המשפט להתמודד בזירה התקשורתית. היכולת שלנו להגיב מוגבלת ביותר. חלים עלינו כללים מגבילים ביותר על הקשר עם אמצעי התקשורת, וטוב שכך. שופטים מנועים מלהתראיין לתקשורת ולהגיב על פרסומים בנוגע אליהם ולפסקי דין. "פה ושם אנו נתקלים בחריגות של שופטים מהכללים. מי שעוקב אחרי הפרסומים יודע בדיוק מי חורג מהכללים. שופט אומר את דברו אך ורק בפסקי הדין. שופטים אינם נבחרי ציבור, למרות שתפקידם ציבורי. הם אינם עומדים לבחירה, תודה לאל. המאפיין המרכזי של עבודתם הוא עצמאותם המשפטית. זו הסיבה לכך שאין הם רשאים להצדיק את פסיקותיהם אלא במסגרת פסק הדין עצמו. "האם אנו מעוניינים בשופטים שיתנהלו מול התקשורת כמו משתתפים אחרים בזירה הציבורית? דומה שהתשובה ברורה. אינני בא בטרוניה כלפי אחרים; כל שאני אומר הוא שאוי לנו אם נפעל באותה צורה. ידינו כבולות מעוד סיבה: לעיתים הפרסומים מתייחסים לתיקים המתנהלים בדלתיים סגורות. כיצד נוכל להגיב אם איננו יכולים להתייחס לפרטים מתוך התיק? "בהיותנו רשות שאיננה עומדת לבחירה, איננו נדרשים לתת דין וחשבון אלא במסגרת פסקי הדין. אין זה אומר שהשופטים מנותקים מהשיח הציבורי. איננו נמצאים במגדל שן או בבועה, ובמידה מסוימת אנו נוטלים חלק בשיח הציבורי, אך איננו שופטים בהתאם לשיח הציבורי. חשוב לשמור מכל משמר על אמון הציבור במערכת המשפט. פגיעה באמון הציבור אינה בעיה של מערכת המשפט אלא בעיה של המשטר הדמוקרטי. בלא אמון של הציבור יתקשו המנגנונים של אכיפת החוק לתפקד, והתוצאה תהיה פגיעה קשה במשטר הדמוקרטי. "אוי לה למדינה ששופטיה מכוונים את פסקי הדין שלהם למי מה שהם מעריכים שימצא חן בעיני הציבור או התקשורת. בנינו כאן מערכת משפט מצוינת. קל מאוד לפגוע באמון הציבור במערכת המשפט. די במספר פרסומים מטעים כדי להכפיש מערכת שלמה. אין זה חשש בעלמא. יש לו ביטוי ממשי ומוחשי. האם אזרח יחוש בטוח שייעשה משפט צדק, אם עליו להתייצב בפני שופט למחרת היום בו קרא עליו הכפשות? "בשנה האחרונה התגלו מספר מקרים של התנהגות פסולה של השופטים. שרת המשפטים ואני טיפלנו בכך במהירות ובנחרצות. לצד מקרים אלו טיפלנו בשקט במספר מקרים בודדים אחרים. כשם שלא ניתן גיבוי להתנהגות בלתי הולמת, לא ניתן לפגוע בשופטים שלא נפל בהם רבב. "תפקידה של התקשורת ככלב השמירה של הדמוקרטיה חשוב גם כלפי הרשות השופטת. לעיתים דיווחים בתקשורת מסייעים בהעלאת נקודות חשובות ואנו מברכים על כך. אך יש לעיתים דיווחים המסתמכים על חצאי אמיתות ויש להימנע מכך. דוגמה לכך היא מאבקה של מערכת בתי המשפט בתפיסה העיקשת, כאילו שיעור ההרשעות בישראל הוא 98% - ולמרות מחקר שהפריך זאת, ממשיכים להתפרסם מאמרים המתייחסים לנתונים הישנים כאילו הם אמת. קשה מאוד לשנות תדמיות שמתקבעות בתקשורת, ולכן חשוב להשתמש בכוח התקשורתי בתבונה".