בית דין משמעתי אינו יכול להרשיע עורך דין רק על סמך העובדה שהלה משקר, ויש צורך בראיה נוספת. כך קובע (26.8.13) בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין.
עו"ד רוני ברוש הורשע בידי בית הדין במחוז תל אביב בשורה של עבירות ונדון לעשרה חודשי השעיה. ההרשעה התייחסה למקרה קודם, בו הורשע ברוש בדין משמעתי בשנת 2009 והכרעת הדין נמסרה לידיו. ואולם, ברוש טען שקיבל אותה רק חודש מאוחר יותר, וכך קיבל ארכה להגשת ערעור על אותה הכרעת דין.
בית הדין הארצי דן בשאלה, האם ועדת האתיקה הוכיחה מעבר לספק סביר שברוש אכן קיבל לידיו את הכרעת הדין כבר ביום בו ניתנה. בית הדין המחוזי הגיע למסקנה שכך היה, שכן הוא דחה את הסברו של ברוש כאילו לא לקח את המסמך שנותר באולם משום שהיה "עטוף ביגון" ומשום שהיה זה בעת פגרת בית המשפט. ואולם, אומר עו"ד ראובן הרן בבית הדין הארצי, לא די בהסברים מוזרים ובלתי סבירים אלו כדי להרשיע את ברוש.
"עדותו היחידה של המערער בפני בית הדין קמא, אשר בה הכחיש את קבלת המסמך לידיו, או למצער טען כי המסמך נותר בחדר הדיונים, לא נסתרה בעדויות או בראיות אחרות", אומר הרן. "הקונסטרוקציה לפיה הרשיע בית הדין את המערער רק על סמך המסקנה שעדותו היא בלתי אמינה, מעוררת קושי. בכדי להרשיע על סמך עדות יחידה זו, שהכחישה כאמור את קבלת המסמך, היה על בית הדין להצביע על ראיות נוספות שיחזקו את מסקנתו, ולא מצאנו כאלה בהכרעת הדין קמא. כידוע שקרי הנאשם יכולים להוות סיוע לעדות אחרת נגדו במידה ונדרש לה סיוע. מאידך לא ניתן להפוך את אי האמון בעדות הנאשם כבסיס בלעדי להרשעתו".
עוה"ד יהודית אשד ושלום אבן-עזרא הצטרפו לפסק דינו של הרן. את ברוש ייצגו עוה"ד אילן בומבך ודניאל חקלאי, ואת ועד מחוז ת"א - עו"ד רות נינבורג.
