על-רקע רוחות המלחמה המנשבות מסוריה, חזרו הבוקר (יום ג', 27.8.13) ללימודים 1.7 מיליון תלמידי בתי הספר וכ-400 אלף ילדי הגנים. כמה מאות ילדים המוגדרים "מעוכבי חיסון" יוכלו להתחיל להגיע לבתי הספר רק בינואר, בעוד שישה שבועות, מחשש להדבקת תלמידים. בחדר המצב של משרד החינוך מרוצים ומדווחים על פתיחה "חלקה", למעט כמה שביתות נקודתיות.
שר החינוך
שי פירון גילה הבוקר כי בשבועות האחרונים עסקו אנשי משרדו רבות בתרחישים הביטחוניים השונים והציעו פתרונות. "מערכת החינוך יותר מערוכה לשורה ארוכה של תרחישים", אמר פירון. "צריך לזכור שהיום אנחנו נמצאים בעולם שבו למידה מרחוק והיכולת לייצר למידה אינטראקטיבית מאוד מפותח, ולכן פיתחנו לעצמו את כל הכלים הללו".
בהודעה שמסר השר פירון, נאמר כי הדרך ארוכה ולא נעשה עדיין די. "יותר אמון, אהבה ומצוינות, פחות פערים, כיתות קטנות, שילוב ראוי של כלל הילדים. הישגים, ערכים, כבוד, שורשים ועוד ועוד. נחלום ונבצע. לא ננוח. באנו לשנות, ויחד - נשנה! זה יקרה כי זה מגיע לנו. זה יבוא - כי החינוך הוא העתיד שלנו", כתב בעמוד הפייסבוק.
לדבריו, התברכה מערכת החינוך בילדים מיוחדים ובאנשי חינוך מעולים. מסורים ומקצועיים. פירון פותח את שנת הלימודים בבית ספר ובגן ילדים בנתניה, יחד עם ראש הממשלה
בנימין נתניהו. אחר-כך יגיע לבית חולים לילדים באזור המרכז לבקר ילדים שלא יגיעו היום לבית הספר. משם יסע לביתם של ילדים שנותרו בבית בגלל בעיה חיסונית ויקנח בישיבה התיכונית כפר גנים בפתח תקוה, בית הספר אותו הקים וניהל למעלה מעשור.
"אבל מה שמרגש אותי", כתב פירון, "זו הידיעה שהיום - ממש היום צועדת הבת שלי, הדס, לבית ספר תיכון כמחנכת בכיתה י'. זו שנתה הראשונה כמחנכת מן המניין. זה מרגש אותי. אנחנו ממשיכים להתמסר לחינוך. אימא שלי הייתה מורה ומנהלת, ועכשיו גם הבת שלי מצטרפת לחגיגת החינוך".
נתניהו: ציונות ומצוינות נתניהו פנה בבקשה מהמורים ומהמנהלים לחנך למצוינות ולציונות. "הייחוד שלנו כעם לאורך הדורות נבע מההשקעה בחינוך ובמצוינות", אמר.
"להורים אני אומר – אם תצפו להישגים מהילדים שלכם, הם יביאו אותם. ניתן לילדים ולכם את הכלים להצלחה: מחינוך חינם מגיל 3 ועד להשקעות עתק בהשכלה הגבוהה. ולתלמידים אני מאחל שנת לימודים מוצלחת!", דבריו.
יושב-ראש הכנסת יואל אדלשטיין איחל מזל טוב לתלמידים. לדבריו, מערכת החינוך היא נגזרת של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וחובה עליה לחנך את הנוער על אדני המסורת וההיסטוריה היהודית, תוך הענקת חינוך איכותי ואזרחי למיעוטים.
"הרעיון לבטל את בחינת הבגרות בתנ"ך ובהיסטוריה הוא רעיון שגוי", המשיך. "לא ייתכן שמקצועות הליבה של מדינת ישראל לא יכללו באופן מובהק את ערכי היסוד והשורשים של העם היהודי. הורים ומחנכים יודעים, שהדברים החשובים באמת לא ניתנים לבחירה הם מוענקים לילד ובונים אותו. עבורי חינוך ערכי חשוב וידע בסיסי בהיסטוריה היהודית הוא חובה לא פחות מידיעת שפה זרה או טריגונומטריה וכך צריך להתייחס אליו. ביטול הבחינות יפגע יותר מכל בחינוך הממלכתי ואסור לנו לתת לו יד".
