יזמי הנדל"ן רות שפייזר ושלמה לחי לא יוכלו להגיש תביעות אישיות נגד כונסי הנכסים שמונו להם, עוה"ד שי גרנות ואייבי נאמן. במקביל, לא יוכלו גרנות ונאמן להזמין את שפייזר ולחי לחקירה. כך קובע (יום ג', 27.8.13) שופט בית המשפט העליון,
יצחק עמית.
שפייזר ולחי היו הבעלים של מספר בתים ברחוב נחלת בנימין בתל אביב ונותרו חייבים 42 מיליון שקל לבנק מרכנתיל-דיסקונט. בעקבות זאת מונו גרנות ונאמן ככונסים לנכסי החברה באמצעותה פעלו שפייזר ולחי.
ביולי 2011 הגישו שפייזר ולחי לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לחייב את גרנות ונאמן לשלם לקופת הכינוס למעלה מ-15 מיליון שקל, על-פי סעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות. השניים טענו, כי הכונסים ניהלו את החברה ברשלנות ובמרמה וגרמו לה נזקים כבדים. השופט
איתן אורנשטיין דחה את הבקשה, באומרו שהחברה עדיין אינה בפירוק ולכן לא ניתן לתבוע לפי סעיפים אלו. בעקבות זאת, הגישו שפייזר ולחי תביעה אישית נגד גרנות ונאמן, ואורנשטיין הסכים לדון בה. על כך ערערו הכונסים לבית המשפט העליון ועמית קיבל את ערעורם.
שיקולי מדיניות כבדי משקל לדברי עמית, "הטלת אחריות אישית על בעל תפקיד עשויה אומנם להמחיש לבעל התפקיד את גודל האחריות המוטלת על כתפיו ולתמרץ אותו לנהוג בזהירות ובשיקול דעת, אולם עם זאת, קיימים שיקולי מדיניות כבדי משקל המושכים לכיוון של ריסון וזהירות יתר בבוא בית המשפט לאשר תביעה אישית כנגד בעל תפקיד.
"מעבר לנזק הכספי, לאפשרות ההשפעה על גובה פרמיית הביטוח המקצועי שהוא משלם ולפגיעה בשמו הטוב של בעל התפקיד, ניתן להצביע על שיקולים מהותיים שונים, וביניהם, חשש מהרתעת יתר, שעלולה להביא להימנעות אנשים ראויים ליטול על עצמם את התפקיד; חשש מזהירות יתר ורתיעה מוגזמת מנטילת סיכונים אשר תכשיל את מלאכתו של בעל התפקיד; חשש מפני הצפה של תביעות אישיות ותביעות סרק; וחשש להכבדה על עבודתו של בעל התפקיד, אשר יאלץ להשקיע את מרצו וזמנו בהתגוננות מפני תביעות בחזיתות רבות. ועיקר העיקרים - החשש לעיוות שיקול הדעת ולפגיעה בהפעלת שיקול הדעת בביצוע התפקיד".
לאחר שהוא מרחיב בנקודות אלו, מסכם עמית ואומר: "נקודת המוצא [היא], כי הטלת אחריות אישית על בעל תפקיד והיתר להגיש כנגדו תביעה אישית, היא צעד חריג המחייב נקיטת זהירות רבה בטרם הפעלתה. מה עוד, שקיימות סנקציות חלופיות כנגד בעל תפקיד שמעל את התרשל בתפקידו, כגון הפחתת שכרו או העברה מתפקידו... היתר להגשת תביעה אישית נגד כונס נכסים יינתן אך במקרים בהם ברור לבית המשפט כי לא מדובר בתביעת סרק וכי אין לשלול כי התובעים יצליחו להוכיח פעולה בזדון, רשלנות או חריגה מסמכות".
תחושה לא נוחה במקרה הנדון, אומר עמית, יש לזכור שכל פעולותיהם של גרנות ונאמן אושרו בידי בית המשפט, שפייזר ולחי היו שותפים לדיונים והתביעה הוגשה בשיהוי ניכר. בעיקר הוא עומד על כך, שהטענה העיקרית באותה תביעה עתידה להתברר ממילא בתביעה שהגישו שפייזר ולחי נגד מרכנתיל-דיסקונט.
במקביל, כאמור, קבע עמית שגרנות ונאמן לא יוכלו לחקור את שפייזר ולחי - וגם כאן הפך את החלטתו של אורנשטיין. לדבריו, "סמיכות הזמנים וסמיכות הפרשיות בין בקשת המשיבים להגשת תביעה אישית כנגד כונסי הנכסים, לבין הגשת בקשת כונסי הנכסים לחקור את הבעלים, מעוררת תחושה לא נוחה, נוכח המצב לפיו כונסי הנכסים, שהוגשה בקשה להגיש כנגדם תביעה אישית, הם שיחקרו את הבעלים-התובעים באותם עניינים.
"אך מעבר למראית העין, הוטרדתי מכך שחלק הארי של החשדות והטענות שהועלו על-ידי כונסי הנכסים, הועלו על ידם במספר בקשות 'חסויות' שהוגשו על ידם לבית המשפט כבר במהלך שנת 2008. לא ייפלא כי הפעם נתחלפו הצדדים בטענותיהם, והיו אלא הבעלים שטענו כי הבקשה נועדה להילך אימים עליהם". עמית גם עומד על כך שאין למעשה צורך בחקירה, שכן שפייזר ולחי מאשרים חלק מטענותיהם של גרנות ונאמן, וטענות אחרות יתבררו גם הן במסגרת התביעה נגד הבנק.
שפייזר ולחי יוצגו בידי עוה"ד עו"ד מימון אביטן, ד"ר יוסי כהן, יעקב אנוך ומאיר וסקר. הבנק יוצג בידי עוה"ד
יואב רזין ואלונה בומגרטן, והכנ"ר - בידי עוה"ד טובה פריש ומיכל דלומי.