אחות אחראית במחלקה במוסד הסיעודי "נוף שלומי" הגישה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת תביעה על-סך 130,000 ש"ח בטענה להטרדה מינית והוצאת לשון הרע כנגד רופאה מומחית בתחום הגריאטרי המשמשת כרופאה גריאטרית מחוזית מטעם לשכת הבריאות מחוז הצפון של משרד הבריאות.
בכתב התביעה נטען, כי בראשית חודש מאי אשתקד נערכה ביקורת פתע של לשכת הבריאות נצרת עילית במוסד בו מועסקת התובעת, בה השתתפה הנתבעת כרופאה מבקרת. לדברי התובעת, החל מהרגע בו דרכה רגלה של הנתבעת במחלקה עליה היא מופקדת ולאורך כל יום הבדיקה, היא נחשפה למסכת של הטרדה מינית והוצאת לשון הרע מצידה של הנתבעת, אשר הותירה אותה המומה, מבוישת, נכלמת, מבוזה ומושפלת.
בתביעה נאמר כי כבר בעת כניסת הנתבעת למחלקה היא ציינה באוזני המבקרת על תחום הרוקחות שנלוותה אליה בקול רם שהגיע עד לאוזניה של התובעת וכל מי שנכח במקום: "הנה את הולכת להכיר את האחות הכי סקסית במוסד".
לדברי התובעת, היא לא הספיקה להתעשת למשמע ההערה הסקסיסטית וכבר החלה הנתבעת מבקרת את אופן לבושה שלדבריה לא היה הולם. במענה לתגובתה של התובעת כי אין כל דופי באופן לבושה, פצחה הנתבעת בקול רם שנשמע היטב באוזני כל הנוכחים, עובדים ודיירים כאחד, כי "אסור להעסיק אנשים שנראים כמוך", כי "קשה להתרכז בנוכחותך" מאחר שהתובעת "סקסית מדי ויפה מדי", כי התובעת "מעוררת ומגרה את כל מי שמסתובב סביבה" וכי "אנשים לא יכולים להיות מרוכזים בעבודה כשאת בסביבה".
בתביעה נאמר כי התובעת ההמומה העירה לנתבעת כי אסור לה לדבר באורח זה שאינו מקובל, ואילו הנתבעת השיבה כי בכוחה להכשיל את הביקורת על סמך "המראה הכוסי" של התובעת. מיד לאחר מכן הפליגה הנתבעת למחוזות העבר וציינה כי גם היא כאשר הייתה צעירה הייתה בעלת הרגליים היפות ביותר וכי נהגה ללכת בחצאיות קצרות שהבליטו את רגליה החטובות ובמדים פתוחים שהפעימו את הרופאים שסביבה, תוך שליוותה את תיאוריה בתנועות גוף פרובוקטיביות.
לדברי התובעת, כאשר העירה כי אין בהופעתה דבר שיש לו קשר לתיאורי הנתבעת, וכי היא אינה מעוניינת כלל לשמוע תיאורים אלו, השיבה הנתבעת בגסות כי "פה זה לא מוסקבה" בהתכוונה לכך שהתובעת אינה יכולה למנוע ממנה מלדבר.
לדברי התובעת, כאשר הבחינה הנתבעת בכך שהיא התלוננה על האירוע בפני מנהלת המוסד, היא חזרה פעם נוספת בפני המנהלת על דבריה נשוא כתב התביעה תוך שהיא מציינת כי על התובעת "להיות מודעת לסקסיות שלה ולהתלבש בהתאם". כאשר המנהלת ציינה באוזניה כי התובעת לבושה באורח אסתטי שאינו משדר דבר מיני, טענה הנתבעת כי הופעתה של התובעת "מעליבה ומשפילה אותי ברמה האישית".
לטענת התובעת, במועד מאוחר יותר הצביעה התובעת בפני מנהל קשרי הלקוחות במוסד הסיעודי לעברה של התובעת וציינה באוזניו "תראה באיזה לבוש פרובוקטיבי מופיעה אחות לעבודה". התובעת מציינת כי בעקבות האירועים הללו הסתגרה באחד החדרים ומיררה בבכי, נגרמו לה מבוכה, השפלה, ביזוי ופגיעה בערך העצמי, סבל וכאב, ובימים הבאים התקשתה למצוא מנוח וכן התקשתה לישון.
עוד היא טוענת, כי לאחר יום הביקורת מספר עובדים במוסד העירו לה הערות בעלות מסר מיני שעניינן הופעתה החיצונית.
לדברי התובעת, גם במהלך ביקורת קודמת במוסד הסיעודי העירה הנתבעת הערות סקסיסטיות אישיות ומשפילות כנגדה לרבות השאלה האם יש לה מאהב והאם נאנסה בעבר.
בתביעה מצוין כי לתובעת נמסר על כוונה לנקוט בהליכים משמעתיים כנגד הנתבעת בתוך מסגרת מוסדות המשמעת של משרד הבריאות.
