בעיית פריון העבודה של ישראל מחמירה מעשור לעשור. מאז שנות השבעים הפריון בארץ הולך ומתרחק מהפריון במדינות ה-G7 (ארה"ב, אנגליה, צרפת, גרמניה, איטליה ויפן), אך אפילו על-רקע תמונה בעייתית זו, ב-2012 חלה תפנית דרמטית עם נפילה חדה בפריון העבודה של ישראל - כך עולה מדוח מצב המדינה 2013 שמפרסם (יום א', 1.9.13) מרכז טאוב.
מנהל המרכז, פרופ' דן בן-דוד, מצביע על כך שהכמות הממוצעת שעובד ישראלי מייצר בשעה (33.70 דולר) נמוכה בהשוואה לכמות המיוצרת על-ידי עובדים בכמעט כל העולם המתועש. ישראל ממוקמת במקום ה-26 מבין כל 34 מדינות ה-
OECD.
פריון העבודה גבוה יותר בכל המדינות הנחשבות ליעד הגירה פוטנציאלי עבור ישראלים מיומנים ומשכילים, מה שמאפשר להן לשלם שכר גבוה יותר. אפילו במדינות הנמצאות בקשיים כלכליים חמורים, כמו איטליה ויוון, הפריון גבוה יותר מבישראל.
לדברי בן-דוד, לתמונה זו יש השלכות ארוכות טווח חמורות ביותר. בזמן שיש ישראלים שימשיכו לחיות בארץ ויהי מה, אחרים מביאים בחשבון את השיקול הכלכלי. "ככל שהפער בין ההכנסה האפשרית בחו"ל להכנסה בישראל גדל, יותר ויותר משפחות ישראליות יקבלו החלטה לעזוב. אין זה מקרי שכבר כיום בריחת המוחות האקדמיים מישראל לארה"ב גדולה פי שישה ויותר מבריחת המוחות ממדינות אירופאיות לארה"ב, ואין לנתונים אלו אח ורע בעולם. לצעירים משכילים מאוד יש חלופות בתחום התעסוקה, ואף שישראל היא אכן 'מדינת הסטארט-אפ', היא עלולה לאבד את המשכילים והמוכשרים ביותר מבין ילדיה ככל שהיכולת הלאומית לשלם שכר תחרותי הולכת ונשחקת", מבהיר בן-דוד.