כלורין תיאור: אותו כימיקל שמחסל את החיידקים במערכת המים הציבורית יכול לשמש כנשק כשהוא בריכוזים גבוהים. כלורין היה הנשק הכימי הראשון שנעשה בו שימוש יעיל במלחמה - במלחמת העולם הראשונה. צבעו ירוק-צהוב והוא מריח כמו חומר הלבנה.
השפעות: מדובר בחומר הגורם לחנק ולגירוי העיניים, האף ודרכי הנשימה. תסמינים להרעלת כלורין כוללים אף נוזל, שיעול, חנק וכאבי חזה. הצטברות נוזלים בריאות מתרחשת מספר שעות לאחר החשיפה ולאחריה יכולה להתפתח דלקת ריאות.
ציאניד תיאור: כגז, לציאניד אין צבע וריחו חריף כמו של פלפל חריף. ישנם שני סוגי ציאניד, הידרוגן ציאניד וציאנוגן כלוריד (הציאנוגן כלוריד הופך להידרוגן ציאניד בגוף).
השפעות: מדובר בחומרים המשבשים את הדרך בה משתמש הגוף בחמצן. לציאנוגן כלוריד יש השפעות גירוי וחנק חזקות במיוחד על העיניים ועל דרכי הנשימה, שלא כמו ההידרוגן ציאניד. צורות נוזליות של ציאניד גורמות לשריפה של העור והעיניים. הציאניד פועל במהירות, אך רק כמויות גדולות ממנו יכולות להיות קטלניות. ניתן לטפל בהרעלת ציאניד בעזרת אמיל ניטריט בשאיפה, או בעזרת סודיום ניטריט או סודיום תיוסולפט בעירוי.
לואיסיט תיאור: כנשק, לואיסיט נוזלי מריח כמו ג'רניום וצבעו חום זהבהב עד חום כהה. החומר השומני שגורם לשלפוחיות עלול להיות רעיל לריאות ולגוף כולו.
השפעות: כאשר הוא נשאף בריכוזים גבוהים, הוא יכול להמית בתוך 10 דקות. בצורת גז, החומר מסוכן לא פחות, אך השפעתו נמוכה יותר במצבי לחות. ניתן לטפל בהרעלת לואיסיט בעזרת תרופה אנטי-רעלית בשם British-Anti-Lewisite, וזאת במקרים בהם היא ניתנת מיד לאחר השאיפה.
גז חרדל תיאור: חומרי חרדל הם החומרים המוכרים ביותר הגורמים לשלפוחיות. הם גורמים לפציעות שנרפאות לאט מאוד ורגישות ביותר לזיהומים בהשוואה לכימיקלים אחרים הגורמים לכוויות.
השפעות: גז החרדל פוגע בעיניים ובדרכי הנשימה לאחר המגע איתו וכן בדרכי הקיבה והמעיים ובמח העצם (היכן שנוצרים תאי החיסון) לאחר ספיגה של מינונים גבוהים ממנו. ההשפעות שלו באות לביטוי מאוחר יותר, משום שהוא אינו גורם לכאב בזמן המגע איתו. אין חומר לטיפול בהרעלת חרדל. יש לשטוף את עיני הקורבנות במים מיד עם החשיפה. חומר הלבנה יכול לטהר את העור וחשוב לספק חמצן במקרה של שאיפת הגז.
פוסגן תיאור: כאשר הוא מתפזר, הפוסגן נראה כמו ערפל, אך הוא הופך חסר צבע עם התפשטותו, למרות שזו אינה נמשכת זמן רב. הוא עשוי להריח כמו דשא שרק כיסחו אותו אך עם ריח לוואי רעלי ומחניק.
השפעות: כחומר הגורם לחנק, הפוסגן גורם להצטברות נוזלים בריאות - אך רק 48 שעות לאחר החשיפה. השאיפה שלו עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לריאות, כמו נפחת ולייפת. הפוסגן גורם לנזק חמור לאף ולגרון, ועלול לגרום לכוויות בעור ובעיניים. הקורבנות צריכים לקבל חמצן ולשטוף את העיניים במהירות עם מים או עם סליין.
סארין תיאור: סארין הוא חומר עצבי שקוף, חסר צבע, חסר טעם וחסר ריח. מדובר בכימיקל נדיף ביותר והוא מהווה איום בעיקר כשהחשיפה אליו היא בשאיפה.
השפעות: תסמינים של הרעלת סארין כוללים אף נוזל, לחץ בחזה, ראייה מטושטשת, קשיי נשימה, ריור, הזעה מוגברת, בחילה והקאה, תנועות מעיים לא רצוניות והשתנה לא רצונית, תנועות שרירים לא רצוניות, כאבי ראש, בלבול ונמנום. במידה שההרעלה אינה מטופלת, הקורבנות עלולים להפסיק לנשום ולמות. החומרים לסתירת הרעילות הם אטרופין ופרלידוקסמין. יש לשטוף את העיניים והעור ביסודיות במקרה של חשיפה.
סומאן תיאור: סומאן הוא חומר עצבי שקוף וחסר טעם שיכול להיות מלווה בריח עדין של שרף או ללא ריח. אפשר לשאוף אותו, לספוג אותו דרך העור, או לעכל אותו דרך הפה. חומרים עצביים פועלים במהירות רבה כשהם בצורת גז ולאט יותר כשהם בצורת נוזל.
השפעות: התסמינים כוללים אף נוזל, לחץ בחזה, ראייה מטושטשת, קשיי נשימה, ריור, הזעה מוגברת, בחילה והקאה, עשיית צרכים לא רצונית, תנועות שרירים לא רצוניות, כאבי ראש, בלבול ונמנום. במידה שהקורבנות לא מטופלים, הם מפסיקים לנשום ומתים. חומרים נגד הרעלת סומאן הם אטרופין, פלידוקסמין ופירידוסתיגמין. יש לשטוף את העיניים והעור ביסודיות במקרים של חשיפה.
טאבון תיאור: הטאבון הוא חומר עצבי חסר צבע, חסר טעם ועם ריח קל של פירות או ללא ריח. אפשר לשאוף אותו, לספוג אותו דרך העור או לעכל אותו. חומרים עצביים פועלים במהירות רבה בצורה של גז ולאט יותר בצורת נוזל.
השפעות: התסמינים כוללים אף נוזל, לחץ בחזה, ראייה מטושטשת, קשיי נשמה, ריור, הזעה מוגברת, בחילה והקאה, תנועות מעיים לא רצוניות, השתנה לא רצונית ונמנום. במידה שלא מטופלים, הקורבנות מפסיקים לנשום ומתים. חומרים נגד הרעלת טאבון הם אטרופין ופרלידוקסמין כלוריד. יש לשטוף ביסודיות את העיניים והעור במקרים של חשיפה.
VX תיאור: החומר העצבי VX הוא הנוזל השומני השקוף, חסר הריח וחסר הטעם הדומה לשמן מנוע. השפעות הרעלת VX יכולות להופיע בתוך דקות או שעות בהתאם לכמות החשיפה.
השפעות: התסמינים כוללים בעיות ראייה, כאבי ראש, אף נוזל וגודש באף, ריור, לחץ בחזה, בחילה והקאה, חרדה, בלבול, תנועות שרירים לא רצוניות ועשיית צרכים לא רצונית. חשיפה חמורה עלולה לגרום לעוויתות ולאי-ספיקה נשימתית. חומרים לטיפול בהרעלת VX הם אטרופין ופרלידוקסמין. יש לשטוף את העיניים והעור ביסודיות במקרה של חשיפה.
