במסגרת תביעה לקבלת חלקו בשכר טירחה שהגיש עו"ד ארנון ברק כנגד עו"ד ד"ר מאיר טויזר, הוא טוען כי הלה סיפר לו במהלך תקופת התמחותם כי בהיותו ילד אשר גדל בגן יבנה סמוך למושב שתולים המאוכלס על-ידי עולי תימן, הוא עבד אצל "התימנים" ואלה ניצלוהו. עתה, טוען עו"ד ברק, "מפצה" עו"ד טויזר את עצמו כיום בכך שהוא "מנצלו" בהיותו בן לעולי תימן כ"נקמה" ב"תימנים" משתולים על ניצולם אותו בילדותו.
בכתב התביעה נאמר כי התובע והנתבע הכירו לפני תשע שנים בעת התמחותם במשרד עוה"ד חיים קליר ושות' והיו לחברים טובים בחברות מיוחדת. הנתבע הציע לתובע שיתוף פעולה בכך שהתובע יפנה אליו לקוחות תמורת 50% משכר הטרחה (יותר מהשליש המקובל בין עורכי דין בגין "הפניה" בלבד) באומרו לו כי מאחר שהוא "נכנס ללבו" אזי רק לו הוא מסכים לתת 50%, והתובע הסכים לכך.
אולם כאשר פנה התובע אל הנתבע בדרישה להעביר לו את חלקו בתיק של לקוח אשר טופל תחילה על ידיהם במשותף אך המשך הטיפול עד לסיומו נעשה על-ידי הנתבע, העליבו הנתבע וגידפו והתנה העברת שכר טירחה לתובע בכך שיסכים לקבל שליש בלבד משכר הטרחה ויחתום על ויתור על ה"חצי" המגיע לו בהתאם להסכם ביניהם.
התובע מציין כי בתגובה לסירובו לחתום על הוויתור האמור, איים עליו הנתבע כי אם לא יחתום לא יקבל מאומה. לדברי התובע, במהלך הוויכוח הנוקב ביניהם חזר הנתבע להעליבו ולגדפו בנוכחות עובדי משרדו של הנתבע ואף סילקו מהמשרד בתגובה לדרישתו לקבלת הסכום שאינו שנוי במחלוקת - דהיינו שליש משכר הטרחה.
בעקבות האירוע חש התובע בלחצים בחזהו ואושפז במשך שבוע ימים בבית החולים. לדברי התובע, הנתבע ניצל את מצוקתו שנבעה מהתקף לב בו לקה ואשפוזים רבים, דווקא בתקופה הקשה של חייו והעלים מידיעתו את הכנסותיו משכר הטרחה בתיק/ים המשותף/ים.
לדבריו, הנתבע לא שילם לו מאומה והתגלה כחמדן וכחמקמק אמיתי, והוא מחזיק שלא כדין בכספו מחד-גיסא ומעלה טענות כוזבות, פוגעות ומעליבות כנגדו מאידך-גיסא. אשר על כן, מבקש עו"ד ברק מבית משפט השלום בתל אביב לחייב את עו"ד טויזר בתשלום מחצית משכר הטרחה המגיע לו בנוגע לטיפול בלקוח שלו שהופנה להמשך טיפול אצלו, בסך 90,000 שקלים.
טרם הוגש כתב הגנה.