בחלוף כ-6 שנים ממועד קריסת קבוצת חברות חפציבה שבבעלות
בועז יונה, הוגשה תביעה להשבת תמורת דירות שנרכשו בפרויקט מגורים בפתח תקוה של חפציבה אשר היה מלווה פיננסית על-ידי
בנק מרכנתיל דיסקונט.
בתביעה על-סך 4.85 מיליון ש"ח שהגישה בבית המשפט המחוזי מרכז (לוד) חברת נספיר שבבעלות ניסים סגרון (אזרח ותושב חו"ל) כנגד הבנק, נטען כי איתרע מזלה של התובעת ואף היא כרבבות רוכשים אחרים נפלה קורבן למעשי התרמית של חברות קבוצת חפציבה.
לדברי התובעת, בדצמבר 2006 היא רכשה שלוש דירות בפרויקט בפתח-תקוה תמורת 3.9 מיליון ש"ח. ואולם, לאחר קריסתה של חפציבה נטען נגדה כי כספי הרכישה של הדירות לא הועברו לחשבון הליווי של הפרויקט, כמו גם תמורת הדירות אותה שילמו רוכשים רבים אחרים. על-כן נטען נגדה, כי היא אינה זכאית לדירות הנרכשות ו/או להשבת התמורה אותה שילמה בגינן.
בתביעה נטען כי מלוא התמורה בעבור הדירות שולמה, ואולם הבנק אשר קיבל מחפציבה כספים לחשבון הליווי, ייחס אותם לרוכשים אחרים ולא לתובעת. לדברי התובעת, הבנק אשר לא ניהל פיקוח סדור של הפקדות רוכשים לחשבון הליווי בהתאם להסכמים שנחתמו עימם, ובאופן ישיר שלא באמצעות חשבונות הסליקה של חפציבה, מנוע מלטעון כיום כי הכספים בגין דירות התובעת לא הופקדו בחשבון הליווי.
בתביעה נאמר כי היום, כ-6 שנים לאחר קריסת חפציבה, שקע האבק מעל הפרשה והגיעה השעה להשיב לתובעת את תמורת הדירות שרכשה ונמכרו על-ידי הבנק לצדדים שלישיים. בנוסף, הגיעה שעתו של הבנק לתת את הדין ביחס לאחריותו למצב אליו נקלעו רוכשי הדירות ובהם התובעת, וזאת עקב ניהולו הקלוקל של חשבון הליווי של הפרויקט בפתח-תקוה.
לטענת התובעת, הבנק הפר את חובת הזהירות שלו מכוח היותו הבנק המלווה של הפרויקט בהימנעותו מלהפעיל את אמצעי השליטה, הפיקוח והבקרה שברשותו, ולו את הפעולות הפשוטות ביותר שהיו בהישג ידו ושהיה בהן כדי לפקח על הפרויקט ולהבטיח את זכויותיהם של רוכשי הדירות בפרויקט ושל התובעת בפרט.
התובעת מדגישה בתביעתה כי במסגרת הליכי התביעה היא תוכיח, בין היתר באמצעות בירור מקיף וחקירתם של כל הגורמים הרלוונטיים בבנק, כי התנהלותה הנפסדת של חפציבה הייתה ידועה למנכ"ל הבנק ולפקידי הבנק הזוטרים יותר ולאלו שטיפלו בענייני חפציבה באופן יומיומי, עמדו עם בועז יונה בקשר ישיר ויידעו את הגורמים הממונים עליהם עד לראש הפירמידה.
לדברי התובעת, נזקיה ממוניים הישירים הינם כספי התמורה ששולמו על ידה בגין 3 הדירות שלא נמסרו מעולם לידיה זאת בנוסף לרווחים שנמנעו ממנה בגין הרווחים שהתבטאו בתמורה העודפת שהתקבלה אצל הכונס מטעם הבנק בגין מכירת הדירות לצדדים שלישיים, ובית המשפט מתבקש לחייב את הבנק גם בגין נזקים אלו.