מועצת רואי חשבון רשאית לנקוט בצעדים נגד רואה חשבון על מעשים שאינם בליבת עיסוקו המקצועי, אך ראוי שתעשה זאת רק במקרים חמורים במיוחד. כך סבורה (13.8.13) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
רות רונן.
רונן משווה בין ההליכים המשמעתיים הנוגעים לרואי חשבון לבין אלו הנוגעים לעורכי דין. לדבריה, "התכלית שבקיומן של חובות כלפי רואי חשבון ובקיומם של הליכים משמעתיים לגביהם, היא תכלית דומה לזו שצוינה לעיל לגבי עורכי דין - קרי, שמירה על תדמית המקצוע של רואי החשבון, ומניעת שיבושים בתפקוד התקין במקצוע.
"על פני הדברים, גם התנהלות חריגה מאוד של רואה חשבון, עשויה לפגוע בתכלית זו. כך למשל, עבירה פלילית חמורה מאוד שרואה חשבון הורשע בה, עשויה לכן לשמש עבירת משמעת של רואה החשבון, אם היא עלולה לפגוע בתדמית המקצועית של רואי החשבון בעיני הציבור".
עם זאת אומרת רונן, כי הסטנדרטים שיופעלו בשני המקצועות אינם בהכרח זהים. "הסטנדרטים שיש להחיל על עורכי דין צריכים להיות קשורים באמון הציבור במקצוע עריכת הדין, ולכן יש להחמיר למשל עם עורכי דין המתנהלים במסגרת הליך משפטי, אף אם הם פועלים בו כאנשים פרטיים ולא כעורכי דין. ביחס לרואי חשבון, ייתכן שיהיו נושאים אחרים שיהיה מקום להחמיר עמם, בהתאם לאמון הציבור במקצוע ראיית-החשבון, והנושאים שבגינם אמון זה עלול להתערער".
ברוח זו סבורה רונן, כי יש לצפות מעורך דין להתנהגות נאותה במסגרת הליך משפטי, בין אם הוא מייצג ובין אם הוא צד. לעומת זאת, אין משמעות מיוחדת להתנהגותו של רואה חשבון בהליך משפטי. הוא כמובן חייב להתנהג בצורה נאותה, ובמקרים קיצוניים ניתן יהיה להעמידו לדין משמעתי בהקשר זה, אולם יש לבחון את התנהגותו בצורה שונה מזו שבה נבחנת התנהגותו של עורך דין באותו מצב.
רונן דחתה את ערעורם של עו"ד חיים שטנגר והיחצ"ן בן-ציון ציטרין על דחיית תלונות שהגישו למועצת רואי חשבון נגד נשיא לשכת רואי חשבון לשעבר, רו"ח
עופר מנירב. היא קבעה, שהחלטותיה של המועצה אינן חורגות ממתחם הסבירות במידה המצדיקה התערבות משפטית. שטנגר וציטרין חויבו בתשלום הוצאות בסך 14,000 שקל.
