מדענים גילו קשר בין גודל אשכיו של האב לבין מידת מעורבותו בגידול הילדים.
חוקרים מאוניברסיטת אמורי שבארצות הברית הגיעו למסקנה כי גברים עם אשכים קטנים יותר היו בסבירות גבוהה יותר להיות מעורבים בהחלפת חיתולים, בהאכלה ובאמבטיות.
הם זיהו גם הבדלים הקשורים לגודל האשכים בסריקות מוח שביצעו לאבות בזמן שאלו התבוננו בתמונות של ילדם.
יש לציין כי גורמים אחרים, כמו ציפיות תרבותיות, משחקים גם הם תפקיד.
לרמות "חוסר הנאמנות" ולגודל האשכים יש קשר משמעותי ביותר בבעלי חיים, ואלו עם זוג האשכים הגדול ביותר נוטים להזדווג עם נקבות רבות יותר.
החוקרים ניסו לבדוק את התיאוריה האבולוציונית לגבי הבדלים בין השקעה ומאמץ בהזדווגות או הפניית האנרגיה לגידול ילדים. הרעיון היה שאשכים גדולים יותר יצביעו על מחויבות גדולה יותר להביא מספר רב יותר של ילדים ולא על המחויבות לגדלם.
קשר לא ברור המחקר, שפורסם ב-Proceedings of the National Academy of Science, בחן את הקשר בין גודל האשכים לסגנון האבהות בקרב 70 גברים שהיו אבות לילדים בני שנה-שנתיים.
צוות החוקרים, מאוניברסיטת אמורי שבאטלנטה, ערך סריקות מוח לגברים בזמן שהתבוננו בתמונות של ילדיהם. הסריקות הראו כי אצל אלו עם האשכים הקטנים ביותר זוהתה תגובה חזקה יותר באזור הגמול של המוח לעומת אצל אלו עם האשכים הגדולים יותר.
סריקות ה-MRI הראו הבדלים גדולים פי שלושה בנפח בין הגברים עם האשכים הקטנים ביותר לבין אלו עם האשכים הגדולים ביותר.
אלו שהיו בחלק הקטן יותר של הספקטרום נטו גם יותר, על בסיס ראיונות עימם ועם בנות זוגם, להיות פעילים יותר במסגרת חובות ההורות. יחד עם זאת, טבעו המדויק של הקשר עדיין אינו ברור.
החוקרים מאמינים כי גודל האשכים, הקשור להורמון טסטוסטרון, משפיע על ההתנהגות, אך לא ברור אם לתהליך הבאת תינוק לעולם יש השפעה דומה על האב. ידוע, לדוגמה, כי רמות הטסטוסטרון יורדות כאשר הגברים הופכים לאבות מעורבים. לכן, עדיין נדרשים מחקרים נוספים, שינתחו את גודל האשכים לפני ואחרי ההפיכה של הגברים לאבות.
יש לציין כי ציפיות חברתיות ותרבותיות על תפקיד האב לא נלקחו בחשבון במסגרת המחקר. כל משתתפי המחקר היו מאזור אטלנטה ולכן ההשפעה הביולוגית והחברתית היחסית לא נבדקו.