שנה בדיוק לאחר פטירתו של הפזמונאי, המחזאי וחתן פרס ישראל לזמר עברי - חיים חפר, העבירה משפחתו את ארכיונו למשמורת בספרייה הלאומית.
ארכיונו של חפר כולל פריטים רבים ובהם: פזמונים, שירים, מקאמות, מכתבים שהחליף עם אזרחים מן השורה כמו גם עם פוליטיקאים ואנשי צבא בכירים, תמונות שלו עם חברים לדרך ועוד. כמו-כן כולל הארכיון תכתובת ענפה של חפר עם דן בן אמוץ ועבודות משותפות שלו עם חיים גורי.
חיים חפר נפטר ב-18 בספטמבר 2012. הוא נחשב לאחד מאחרוני היוצרים של דור תש"ח. הוא היה מייסדה ומפקדה הראשון של הצ'יזבטרון, להקת הזמר והבידור של הפלמ"ח שהתוותה את הדרך ללהקות הצבאיות. הוא היה מהאבות המייסדים של הסאטירה והבידור בישראל כאשר הקים את מועדון החמאם ביפו עם חברו דן בן אמוץ ואחר כך כבעל טור סאטירי בידיעות אחרונות.
חפר כתב מאות שירים שרבים מהם נחשבים ל"פס הקול הישראלי" ובהם: "יצאנו אט", "רבותי ההיסטוריה חוזרת", "הן אפשר", "הסלע האדום" ועוד. הוא גם כתב מחזות ותסריטים וכן תירגם מחזות לתיאטרון.
בתו של חיים חפר, מימי, החליטה למסור את ארכיונו העשיר לספרייה הלאומית בירושלים, שם הוא יקוטלג לפי תחומי המחקר השונים וחלקו אף יעבור דיגיטאציה ויונגש לציבור הרחב דרך אתר הספרייה.
מנהל הספרייה הלאומית אורן ויינברג אמר (יום ג', 17.9.13) כי ארכיונו של חיים חפר מצטרף לרשימה מפוארת של יוצרים, סופרים, מוסיקאים ומבצעים כמו נעמי שמר, יפה ירקוני, ס. יזהר, ישעיהו ליבוביץ ועוד רבים אחרים שבחרו להנציח את עשייתם לדורות הבאים באמצעות הספרייה הלאומית.
"אנו גאים בכך שיותר ויותר אנשי רוח בוחרים, ברובם עוד בחייהם, להפקיד את עיזבונותיהם ונכסי התרבות שלהם בידי הספרייה הלאומית, ובכך להעניק להם למעשה מעין חיי נצח. הספרייה אוצרת את הארכיונים האלו כך שיהיו פתוחים ונגישים - הן לסטודנטים ולחוקרים והן לציבור הרחב. במהלך השנים הקרובות מרבית הארכיונים גם ייסרקו לאינטרנט, ובכך יהיו זמינים לציבורים נרחבים בארץ ובחו"ל", אמר.
