אלירן היקרי מפתח תקוה, בעל עסק לשירותי דפוס וגרפיקה הידוע בשם "דפוס המאיר" הנקרא גם "אי.אס.פי.אם", הגיש לבית משפט השלום בתל אביב תביעה על-סך 500,000 ש"ח (לצרכי אגרה) נגד עו"ד אורי אהד המכהן כראש העיר פתח תקוה, רעייתו סיגל, ונגד אימו של אהד, שופטת בית המשפט המחוזי מרכז נגה אהד.
במבוא לתביעה נאמר כי עניינה של התביעה הוא במעשה מחושב, מתוכנן וזדוני של בני זוג אשר גמרו אומר להרוס את חייו של התובע ולמוטט כליל את עולמו ועולמם של יקיריו כאשר מבחינתם כל האמצעים כשרים לשם השגת מטרתם הנואלת.
לטענת היקרי, בני הזוג אהד ניהלו ומנהלים מולו מלחמת חורמה, והם גרמו לו בין היתר לאבד את העסק שבנה בשתי ידיו, עסק המצוי על-סף הליכי חדלות פירעון בשל חובות עצומים אליהם נקלע היקרי באשמתם הישירה והעקיפה של בני הזוג אהד.
לא זו אף זו, נאמר בתביעה, בני הזוג אהד מטרידים את התובע, מגישים נגדו תלונות סרק למשטרה ותובעים אותו בבתי המשפט בעילות שווא, כשכל מטרתם הנפסדת הינה להתישו נפשית וכלכלית.
לדברי התובע, בני הזוג אהד הבטיחו לו הרים וגבעות על-מנת שיצטרף לעיתון "חדשות מקומיות" ולעבוד בחברתם שנחאי תקשורת המו"ל של העיתון. התובע טוען כי אורי אהד אשר לו סייע התובע במערכת הבחירות בשנת 2008, התחייב בפניו כי הוא יהיה יד ימינו בעסקים ואף בבוא היום עת ייבחר לראשות העיר.
התובע מציין כי השופטת נגה אהד שימשה כיועצת ובעלת עניין בחברה. לדבריו, היא ניהלה ממשרדי החברה מו"מ מטעם החברה לרבות מו"מ מול נושיה וספקיה. התובע מאשים את בני הזוג אהד בקשירת קשר כנגדו במטרה לגלגל עליו את חובות והתחייבויות החברה ובמטרה שהוא ילווה בשמם כספים הן לחברה והן להם באופן אישי.
לטענתו, בני הזוג אהד נהגו בעורמה ובחוסר תום לב עת החליטו להעמידו בחזית החברה, כך שכל הנושים יפעלו כנגדו וישחררו את הלחץ מהם שהיו שקועים גם כך בחובות.
לדברי התובע, התברר לו בדיעבד כי שנחאי תקשורת הוקמה על-ידי בני הזוג אהד במטרה להחזיר חובות אישיים שלהם בסכומי כסף עצומים ובמטרה להחזיר כספים ו/או לשלם לאלו שעבדו ו/או סייעו לעו"ד אהד במערכת הבחירות שלו לראשות העיר.
התובע טוען כי אורי אהד נהג לנכות שיקים של לקוחות ושיקים של התובע עצמו בשוק האפור, השתמש בחברה ובמערכת העיתון לצרכיו האישיים ולצבירת הון פוליטי על-ידי ניגוח יריביו הפוליטיים, וניצל את מעמדו הפוליטי בעירייה באופן המעלה חשש כבד וממשי לתלות של השלטון בבעלי ההון לשם קידום תוכניותיהם העסקיות של אותם החברות ואנשי העסקים מהם לוו בני הזוג אהד כספים.
לדברי התובע לעיתים רחוקות בלבד הוא זכה לקבל את שכרו בגין עבודתו בחברה וזאת בתואנה של קשיים כלכליים, בעטיים הוא אף הלווה כספים לבני הזוג אהד. אלה טענו בפניו כי לוו כספים מהשופטת נגה אהד המושקעת אף היא בחברה כדבריהם כאשר עו"ד אהד וסביבתו שידרו לו כל העת כי כאשר הוא יהיה ראש עיר התובע יהיה "הסגן של אלוקים".
בתביעה נטען כי החברה קרסה בדצמבר 2010 בין היתר בשל משיכות סכומי כסף עצומים מקופתה לכיסו הפרטי של עו"ד אהד ולמי מטעמו, וכי הלה נהג בחברה כאילו היא עסקו הפרטי. בתביעה נטען כי החברה נותרה חייבת לתובע בעת קריסתה למעלה מ-350,000 ש"ח כאשר בני הזוג אהד ערבים לחובותיה.
התובע טוען כי אהד נוהג לעשות שימוש ציני לצרכיו האישיים במעמדה של אמו כשופטת, דרש מספקים שונים "לוותר" על קבלת בטוחות ו/או בטחונות בשל העובדה כי מדובר בעו"ד בכיר וחבר מוצעת העיר וכי אמו היא שופטת, ובאופן דומה הוא התנהל מול התובע. עוד טען אהד כי לחברה גב כלכלי חזק תודות לגיבוי הפיננסי של אמו.
לטענת התובע, באוקטובר 2011 הגישו הנתבעים במשטרה תלונה כוזבת נגדו על סחיטה ואיומים. לדבריו בני הזוג אהד הוציאו דיבתו רעה בפרסום דברי שקר פוגעניים ברבים, פגעו בפרטיותו, בשמו הטוב ובמוניטין, וכי נזקיו טרם גובשו במלואם.
היקרי מעריך את נזקיו עד עתה בסכום של למעלה מ-6 מיליון ש"ח ואולם לצרכי אגרה החליט להעמיד את סכום התביעה ע"ס 500,000 ש"ח.
