אנג'לה ו
אלכסנדרה שמעון, אלמנתו ובתו של איש העסקים המנוח
סמי שמעון, מבקשות מבית המשפט המחוזי בתל אביב להצהיר כי מנהל עזבונו של המנוח השופט בדימוס עו"ד גל גוטזגן אינו רשאי לממן ו/או לנכות מתוך כספי העיזבון או מתוך הנאמנויות שהוקמו מכוח צוואתו של סמי שמעון, תשלומי שכר טירחה עבור מייצגים או פועלים מטעמו.
עוד מתבקש בית המשפט להורות לעו"ד גוטזגן לממן מתוך שכר טירחתו את כל ההוצאות הקשורות לעיזבון ואת כל ההוצאות הקשורות לנאמנויות.
במבוא לעתירה נאמר כי זו מוגשת עקב התנהלות חסרת תום לב ותקדים של עו"ד גוטזגן מנהל העיזבון והנאמן מכוח צוואתו של סמי שמעון, אשר נטל מיליוני ש"ח מתוך קופת עזבונו של שמעון ומתוך הנאמנויות שהוקמו מכוח צוואתו, ללא אישור בית המשפט.
לדברי העותרות, במסגרת הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פס"ד בינן כיורשות העיקריות לבין עו"ד גוטזגן נקבע מפורשות כי שכרו בגין ניהול העזבון והנאמנויות יעמוד על-סך עתק של 20 מיליון ש"ח, תשלום שהתאפשר עקב הסכמת האלמנה לשלם סכום זה מכספיה הפרטיים טרם סיום ניהול העיזבון. האלמנה דרשה כי התשלום של 20 מיליון ש"ח יהיה שכר גלובאלי, סופי ומוחלט בגין כל הפעולות הנדרשות לניהול העיזבון והנאמנויות, ועו"ד גוטזגן הסכים לכך.
לדברי העותרות מחצית מן הסכום האמור כבר הועברה לעו"ד גוטזגו בפועל לפני למעלה מ-3 שנים ויתרתו מופקדת ומושקעת עבורו בנאמנות. ואולם עו"ד גוטזגן שב והעלה דרישות חדשות לתשלום שכר טירחת באי-כוחו בהליכים נוספים תוך ניסיונו "לפרש" את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים ככאלו שאינן מונעות ממנו לעשות זאת.
ואולם בית המשפט קבע מפורשות כי עו"ד גוטזגן אינו זכאי לתוספת שכר טירחה נוסף בגין שירותים מקצועיים שיינתנו לעיזבון, ועליו להימנע מלשלם את שכר טירחת באי-כוחו מתוך קופת העיזבון או הנאמנויות השונות.
בעתירה נאמר כי נוכח הבנתו של עו"ד גוטזגן כי הליכי הערעור בהם נקט כנגד החלטת ביהמ"ש, בין היתר בטענה של "צרות עין" של ביהמ"ש בשכרו, אינם גבוהים, הוא ניסה לבצע "מחטפים" ולהשיג בדרכים לא דרכים "הסכמות" לתשלום שכר טירחת באי-כוחו בעניינים שונים בהם מעורב העיזבון, ללא ידיעתן של העותרות ובמטרה ברורה "לעקוף" את ביהמ"ש.
בעתירה נאמר כי בעניין מסוים עו"ד גוטזגן אף הרהיב עוז והציב לעותרות אולטימטום, או שתסכמנה לתשלום שכר טירחת באי-כוחו כמייצגי העיזבון בעניין מסוים בו השהיית הטיפול עלולה לגרום לעיזבון ובדרך זו להן עצמן נזק של עשרות מיליוני ש"ח שאין ביכולתו של העיזבון לכסות כלל, או שהוא יפסיק או ישהה את הטיפול בעניינים אלו עד להכרעה בעניין שכר הטרחה על ההשלכות הקשות הכרוכות בכך לעותרות.
לדברי העותרות עו"ד גוטזגן כבר שילם על דעת עצמו שכר לבאי-כוחו תשלומים לא מבוטלים בגין טיפול במכירת מקרקעין ושירותים שונים ללא אישור ביהמ"ש ובניגוד לקביעתו העקרונית והחלוטה, בעקבות מחיקת ערעורו בהסכמה.
לדברי העותרות לאחרונה קיבלו לידיהן דוח כספי הנוגע לניהול העיזבון בשנה שקדמה להגשתו ונחרדו לגלות כי קופת העיזבון שימשה את עו"ד גוטזגן לביצוע תשלומים שונים ומשונים למקורביו ו\או ידידיו, ואף לצורך מימון הוצאות אישיות מוגזמות שלו, בין היתר במסגרת טיסות במחלקות עסקים ולינה במלונות פאר בעלות של עשרות אלפי דולרים נוספים - והכל על חשבונן וללא אישור.
לדברי העותרות נראה כי לשיטתו של עו"ד גוטזגן מדובר בהוצאות "שוטפות" וכי אין כלל צורך באישור ביהמ"ש להוצאתן מתוך קופת העיזבון. ואולם, ביהמ"ש קבע כי כל הוצאה חריגה מקופת העיזבון מצריכה את אישורו.
לדברי העותרות גם אם ייקבע כי על עו"ד גוטזגן להשיב לקופת העיזבון או הנאמנויות הרלוונטיות את כל מיליוני השקלים שהוציא מהן שלא כדין וללא אישור ביהמ"ש, הוא יסיים את תפקידו כשבכיסו מיליוני שקלים רבים מתוך התשלום שהועבר לו לשם ניהול העיזבון.
בעתירה מצוין כי לאחרונה הגישה בתו של שמעון לביהמ"ש עתירה להעברתו של עו"ד גוטזגן מתפקידו כנאמן עקב טענות קשות ומבוססות שהועלו כנגדו, ואולם נראה כי הוא נאחז בקרנות המזבח מטעמים שאינן ממן העניין ועל-מנת להקשות על האלמנה ובתה ולגרום להן לוותר על דרישותיהן הכספיות ותביעותיהן המוצדקות כלפיו.