חיים כץ, יהלומן ותיק העומד בראש חברת יהלומים הפועלת מזה כ-30 שנה בישראל, פנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב להצהיר כי הוא זכאי לקבל מ
מכון היהלומים הישראלי (גוף כלל ענפי לקידום ענף היהלומים) בו הוא מכהן כדירקטור מטעם התאחדות תעשייני היהלומנים אחת מבעלי המניות העיקריים במכון, את מלוא המידע והמסמכים של המכון שנתבקשו על ידו לצורך ביצוע תפקידו כדירקטור.
לדברי כץ, כבר בחודש מרס השנה הוא פנה ליו"ר דירקטוריון המכון מוטי גנץ בבקשה טריוויאלית מטעם דירקטור לעיון במסמכים ובדוחות כספיים. לדבריו, היה על המכון להיענות לבקשתו במלואה ולאלתר. אולם למרות הזמן הרב שחלף מעת הפנייה המקורית לא נענתה בקשתו זו עד עצם היום הזה.
כץ ציין כי המסמכים המבוקשים על ידו הם: הסכמי ההעסקה של המנכ"ל - זאת על-רקע הפרסום לפיו המנכ"ל שוקל להתמודד על תפקיד דירקטור בבנק לאומי, וחוזי העסקה של נושאי המשרה הבכירים במכון, חוזי התקשרות, דוחות כספיים ודוחות על השקעות המכון.
מכתב מהמנכ"ל לדברי כץ, בתגובה לדרישתו לזימון ישיבת דירקטוריון מיוחדת של המכון - בין היתר על-מנת לדון במשכורות עובדי המכון בדגש על שכר הבכירים - הוא נדהם לקבל את מכתבו של מנכ"ל המכון אלי אבידר התוקף אותו על בקשותיו לקבלת מידע והמאשים אותו בניהול "מלחמה בלתי פוסקת" כנגד המכון והגורמים הפועלים מטעמו.
בנוסף הואשם כץ בהשמצת פעולות המכון וזאת במסגרת שיחות עם יהלומנים, במהלכן טען כי המכון מבזבז מיליוני שקלים ומשתמש בכספי הציבור לפעילות לא תקינה. לדברי כץ, הוא הואשם עוד בניגוד עניינים של ממש בין תפקידו כדירקטור ובין האינטרסים האישיים שלו ומלחמתו כנגד המכון מתוך רצונו לחסלו, טענות חסרות שחר - לדברי כץ - הגובלות אף בהוצאת לשון הרע.
כץ מוסיף כי אבידר לא הסתפק בכך ואף איים עליו כי אם לא יחדל מפעולותיו הנטענות, יינקטו כנגדו צעדים שונים. בכך, טוען כץ ביקשו נושאי המשרה הבכירים במכון להרתיעו מלעמוד על זכותו הבסיסית לקבלת מידע ומסמכים בגוף בו הוא מכהן כדירקטור.
הוא מציין כי בתגובה הוא דחה מכל וכל את האשמות והאיומים שהופנו כלפיו, ציין כי הצביע על ליקויים בהתנהלות המכון שנמצאו מבוססים ואושרו ככאלה על-ידי היועץ המשפטי, והדגיש כי ניסיונות ההפחדה כלפיו לא יצלחו.
כץ מוסיף כי שב ועמד על זכותו לקבלת מידע ומסמכים תוך שהבהיר כי אין בכוונתו להתפשר על עיקרון השקיפות וכי הוא יעמוד על זכותו לעיין בכלל המסמכים הדרושים לו לצורך גיבוש עמדתו והצבעותיו בדירקטוריון המכון.
לדברי כץ, על המכון מוטל נטל כבד ביותר להצדיק את אי העברת המסמכים לרשותו עד היום חרף בקשותיו החוזרות ונשנות. לטענתו, הוא אף פנה למבקר הפנים של המכון, רו"ח שמעון יראל, אולם ללא הועיל, ועל כן הוא נאלץ לפנות בעתירה זו לבית המשפט.
טרם התקבלה תגובת מכון היהלומים הישראלי.
