משרד
מבקר המדינה ביקש מספר פעמים מהיועץ המשפטי לממשלה לחקור הדלפת טיוטות של דוחות ביקורת, אך בכל המקרים נענה שאין מקום לפתוח בחקירה. כך אומר (יום ג', 1.10.13) ראש מטהו של המבקר, עו"ד צחי סעד.
לדברי סעד, המבקר הקודם,
מיכה לינדנשטראוס, היה יוצא דופן בהשוואה לקודמיו בנוגע ליחסו לתקשורת, ומבקר המדינה כפרסונה הפך למוקד התקפות קשות מצד בכירים. "כשרוצים שהביקורת תמשוך יותר תשומת לב ותהיה רלוונטית, אין ספק שהיא גוררת תגובת נגד, כולל שכירת עורכי דין - דבר לא הכי מקובל - וכולל שכירת יחצ"נים. אפשר לראות שהביקורת התחזקה ולכן שוכרים את האנשים האלו", הוסיף. סעד גם האשים את התקשורת: "נכנסתם לביקורת אישית, אז אתם גם מזמינים ביקורת אישית שיכולה לפגוע במוסד כולו.
מנהל חטיבת ביקורת מוסדות השלטון במשרד המבקר, יובל חיו, סבור שהמשרד צריך לבסס את היכולת המקצועית שלו ולעסוק בזכויות חברתיות וזכויות אדם. "האם הגוף המבוקר יכול להשתמש ביח"צנות?", שאל והשיב:
"אם המבוקר הוא חלק מהמערכת הציבורית בישראל, שלא יעבוד עם יחצ"נים. גם
אליקים רובינשטיין בתור יועץ משפטי התייחס לזה שמשרדי ממשלה ועובדי ציבור לא יקיימו את מלאכתם באמצעות יחצ"ן אלא באמצעות הדוברות של משרדם. בקשר לביקורת קונקרטית - אנחנו עומדים בביקורות מול מערכת מורכבת של משרדי עורכי דין, משרדי יחסי ציבור ובכירי ממשל. המשימה הופכת ליותר מורכבת עם השנים".
היחצ"ן אייל ארד אמר, כי לקיום יחסים עם הציבור יש גם מחירים. "מבקר המדינה הוא חלק משרשרת ארוכה של מוסדות רגולטוריים סמי-ממשלתיים שתוקפים את השלטון, הופכים לגיבורי הציבור ובתורם הופכים לבשר התותחים של הבא אחריהם. ברגע שהמוסד יקבל החלטה שלא מביאה דם, התקשורת תתהפך עליך ותהפוך אותו מגיבור לאסון. בכך היא תגרום שלאחר מכן לא יקום אדם שיעשה את אותם דברים".
