בשנת 2014 בנק ישראל ירכוש 3.5 מיליארד דולר במסגרת התוכנית לקיזוז השפעת הפקת הגז על שער החליפין. כך החליטה מ"מ נגיד בנק ישראל,
קרנית פלוג.
כפי שהצהיר בנק ישראל ב-13 במאי, הבנק ירכוש בשנים הבאות מט"ח בהתאם לאומדן ההשפעה של הפקת הגז על מאזן התשלומים. הערכות הבנק להשפעה הכוללת על מאזן תשלומים כתוצאה מהפקת הגז ורכישות המט"ח יעודכנו מעת לעת ויפורסמו לציבור.
בנק ישראל מעריך כי ההשפעה הכוללת של הפקת הגז על מאזן התשלומים תסתכם בשנת 2014 ב-3.5 מיליארד דולר, והבנק ירכוש בשנת 2014 מט"ח בהתאם.
החל מ-2013 ובשנים הבאות ירכוש בנק ישראל מט"ח בכמויות המותאמות עם ההשפעה של הפקת הגז על מאזן התשלומים על-פי הערכת הבנק: בשנת 2013 השיפור בחשבון השוטף מוערך בכ-2.8 מיליארד דולר; בהתחשב בהשפעות על החשבון הפיננסי כתוצאה מהפקת הגז (תשלומים במט"ח של חברות הגז) ירכוש בנק ישראל במסגרת תוכנית זו כ-2.1 מיליארד דולר עד סוף השנה. תוכנית זו תיבחן מחדש עם הפעלתה של "קרן העושר", הצפויה במהלך 2018.
תוכנית רכישות זו מהווה כלי נוסף במדיניות המוניטרית של בנק ישראל ומדיניות שער החליפין העיקבית איתה. כמו בעבר, בנק ישראל הודיע כי ימשיך לפעול בשוק המט"ח במקרה של תנודות חריגות בשער החליפין אשר אינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים או כאשר שוק המט"ח אינו מתפקד כיאות.
"תוספת שולית" יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות, אמר בעקבות תוכנית הרכישות החדשה של בנק ישראל: "הכרזת בנק ישראל היא הדרך הנכונה אך ראוי כי בנק ישראל ירחיב את פעילותו בזירה באופן משמעותי יותר מאשר הגדלה זניחה של 50 מיליון דולר בחודש בלבד לעומת הרכישות בשנת 2013. התוספת של 50 מיליון דולר בחודש היא שולית עבור זירה בה מתנהל מסחר יומי בהיקף של מיליארדי דולרים. התוכנית הזו באה להתמודד עם מרכיב אחד משורת גורמים שהביאו לירידה החדה בשער הדולר והוא הצמצום ברכישת דולרים עם חידוש זרימת הגז לחברת החשמל והחזרה לרכישת מקור אנרגיה נקי וזול, על פני המזוט והסולר, דלקים מזהמים ויקרים. מעבר להתמודדות עם סוגיית הגז והירידה בביקושים למט"ח, בנק ישראל יכול להרחיב את פעילותו גם במישור ההסברתי כחלק ממדיניות כוללת במטרה לצמצם את השפעת השחיקה בשער החליפין על התעשיה הישראלית".
בתגובה להודעת בנק ישראל הוסיף
טל זהר, מנכ"ל FXCM ישראל: "התערבות של 3.5 מיליארד דולר בשנה לא תשפיע על שער הדולר. מחזור המסחר השנתי בדולר למול השקל מסתכם במעל 200 מיליארד דולר. לכן, הסכום אותו מציע בנק ישראל אינו בקנה מידה שיכול להשפיע על המגמה הכללית. בזמנו,
סטנלי פישר הצליח לשנות את המהלך של יום אחד על-ידי קנייה מאסיבית של כ-800 מיליון דולר ביום. ההודעה היא בעיקר הצהרתית ומשמעותה לייצר מפגן כוח מצד קובעי המדיניות בירושלים. על-מנת לשנות באמת את המגמה הקיימת ולהילחם בהתחזקות השקל כתוצאה מהשפעת הגז ידרשו התערבויות בהיקף גדול יותר ובטווח קצר בהרבה".