אישה שהועסקה לפני כ-24 שנים כמנהלת חשבונות בחנות לבני נשים "סטנדרד בזר" ברחוב הרצל בחיפה טוענת כי מעסיקתה המנוחה איימה עליה כי תתלונן כנגדה במשטרה בטענה כי גנבה ממנה כספים אם לא תמשכן לטובתה את דירתה בקריית ים.
לטענת האישה, קטי יחזקאל, באחד הימים של חודש אוקטובר 1990 שעה שהגיעה לעבודתה בחנות הטיחה בה בעלת החנות כי גנבה ממנה סכומי כסף שונים ואיימה עליה כי תדאג שהיא תרצה שנים רבות בבית הסוהר לאחר שתגיש כנגדה תלונה בגין גניבה ממעביד. עוד איימה עליה כי תפנה לבני שפחתה ותספר להם על הגניבה.
לדברי יחזקאל, לנוכח איומיה החריפים המפורשים של מעסיקתה היא התחננה על נפשה בפניה וביקשה ממנה שלא לעשות דבר עד אשר תיערך בדיקה מדוקדקת בנוגע לסכום הגניבה אשר מעסיקתה לא ידעה לנקוב בו.
אולם מעסיקתה לא שעתה לתחינותיה וטענה בפניה כי אם לא תמלא אחר מבוקשה היא תיגש מיד לתחנת המשטרה וכן תפנה לבעלה של יחזקאל ותספר לו על הגניבה. לדברי יחזקאל בלית ברירה תחת איום הפחדה ולחץ הסכימה למלא אחר כל מבוקשה של מעסיקתה. אז דרשה ממנה זו ליטול עט ודף הנושא את לוגו החנות ולרשום בכתב ידה את שהכתיבה לה כדלקמן: "אני חתומה למטה קטי יחזקאל מתחייבת לרשום בשם אסתר ומרים גלזר (המעסיקה ובתה) את חלקה בדירה הנמצאת בקריית ים עקב עבירה שביצעתי".
יחזקאל טוענת כי לאחר כתיבת המכתב היא סיכמה עם מעסיקתה כי תגיע למחרת לחנות לשם ליבון וברור סכומי הגניבה הנטענת על ידה. לדבריה, שבה לביתה כשהיא רועדת, רצוצה ובוכייה ולא סיפרה דבר לבעלה.
יחזקאל מציינת כי הזכויות בדירה אותם דרשה ממנה מעסיקתה להעביר לטובתה הינן זכויות בדירת המגורים היחידה שלה, ושל 3 ילדיה הקטינים ושל בעלה המנוח. אשר על כן גמלה בליבה החלטה לשים קץ לחייה ולהתאבד באמצעות נטילת מספר רב של תרופות ומשככי כאבים אותם נטלה עם הגעתה לביתה וגם ביום המחרת.
לדברי יחזקאל, עם הגעתה למחרת למקום עבודתה היא נדרשה על-ידי מעסיקתה לסור יחד עמה למשרדו של בא-כוחה ושם הוצגו בפניה שני מסמכים מודפסים וערוכים מראש עליהם נדרשה לחתום תוך איום כי באם לא תחתום תוגש כנגדה תלונה במשטרה ותיעשה אף פנייה לבני משפחתה.
בתביעתה של יחזקאל נאמר כי מדובר היה במסמך בו היא מודה בנטילת כספים ללא רשות בסך 75,000 שקל ומסכימה לשלם כל סכום אשר ייקבע על-ידי מעסיקתה כסכום הגניבה ללא אפשרות ערעור.
זאת, בצירוף ריבית חריגה של 33% בתשלומים חודשיים שלא יפחתו מ-400 שקל. המסמך השני עליו חתמה יחזקאל לדבריה היה שטר משכנתה בו התחייבה למשכן לטובת מעסיקתה את מלוא זכויותיה בדירת מגוריה.
כל זאת, לדברי יחזקאל, שעה שהייתה נתונה תחת השפעתם של התרופות ומשככי הכאבים שנטלה טרם הגעתה למקום העבודה, דהיינו הייתה במצב נפשי ורפואי קשה ביותר. ואומנם בחלוף מספר שעות היא הובהלה לבית החולים על-ידי בעלה שמצא אותה מעולפת בביתה. יחזקאל אושפזה במשך מספר ימים במהלכם ניסתה לדבריה פעם נוספת להתאבד וזאת על-ידי קפיצה מהחלון, ניסיון שבעטיו הושמה עליה השגחה פרטית של צוות בית החולים.
בתביעה נאמר כי לאחר מכן התקבלה יחזקאל לאשפוז במרכז לבריאות הנפש בטירת הכרמל שם אושפזה במשך כארבעה חודשים ושוחררה לאחר מכן כשהיא נדרשת לטיול תרופות פסיכיאטריות ולהימצא במעקב במסגרת המרפאה לבריאות הנפש.
לדברי יחזקאל, בסמוך לאחר שחרורה מהמרכז לבריאות הנפש פנתה אליה שוב מעסיקתה והזכירה לה את הסכם התשלומים והפצירה בה לעמוד בהסכם. ואומנם במשך 10 שנים שילמה יחזקאל למעסיקתה סך של 400 שקל מדי חודש ובנוסף שילמה מידי חודשיים ובמשך 10 שנים נוספות סכום של 1000 שקל. בסה"כ שילמה יחזקאל למעסיקתה ו\או לבתה סך של 108,000 שקל.
לטענת יחזקאל, לפני מספר שבועות הופתעה לקבל מכתב לפיו בתה של המנוחה מנהלת כנגדה הליכי הוצאה לפועל. זאת אף שהודתה כי יחזקאל שילמה את מלוא סכום הקרן, ואולם לטענתה יחזקאל שילמה את הריבית החריגה הנקובה בשטר המשכנתה ואשר לטענתה מסתכמת בסך של 253,000 שקל.
לדברי יחזקאל, שטר המשכנתה מוגבל להבטחת תשלום של 75,000 שקל בלבד ומאחר שהסכום האמור שולם על ידה, בתה של מעסיקתה המנוחה אינה יכולה לפעול למימוש שטר המשכנתא, ועל כן יש לאסור עליה בצו מניעה מלעשות שימוש בשטר המשכנתה ו\או להגישו במסגרת הליכי הוצאה לפועל.
יחזקאל מבקשת מבית המשפט להצהיר על ביטול שטר המשכנתה עקב פגמים שנפלו בכריתתו בהתאם לחוק החוזים. בנוסף בשל העובדה שהוא נחתם על ידה בעקבות עושק וכפייה שהתבטאו באיומים בהליכים פליליים ואיום בפנייה למשפחתה ובעת שמצבה הרפואי הנפשי והקוגניטיבי היה בכי רע.
בנוסף מתבקש בית המשפט להורות על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל כנגד יחזקאל עד למתן פסק הדין בתביעתה. לדבריה, הנזק שייגרם לה באי מתן הסעד הזמני המבוקש בדחיפות הינו בלתי הפיך. בבקשה נאמר כי יחזקאל, אלמנה בת 60, עלולה למצוא את עצמה ללא קורת גג באם לא יעוכבו הליכי ההוצאה לפועל.
