השנה העברית החלה, ובתקופה זו מתמעטות מאוד השאלות שאנו מקבלים על החיסכון הפנסיוני. מעניין לשמוע הסבר לתופעה מצד כלכלנים התנהגותיים. עם סיום הטיפול בסוגיות של "אחרי החגים", נעסוק היום בסוגיה מרכזית המעסיקה חוסכים רבים: מהו גובה הפנסיה החודשית אשר לה נזדקק בגיל הפרישה, מה תהיה הפנסיה שלנו בגיל הפרישה, וכיצד נוכל להשפיע על גובהה.
מקובל למדוד את הפנסיה החודשית באמצעות יחס התחלופה נטו. יחס זה מבטא את היחס בין הפנסיה החודשית נטו, שמקבל החוסך לאחר פרישתו (יחד עם קצבת הזקנה מביטוח לאומי), לבין המשכורת האחרונה נטו שהרוויח לפני פרישתו. יחס התחלופה מבטא למעשה את היכולת של החוסך לשמור על רמת החיים הכלכלית לאחר גיל הפרישה.
מחקרים מראים, כי סך הצרכים הכספיים אינם משתנים לאחר הפרישה, והשינוי בא לידי ביטוי רק בחלוקה הפנימית בין סעיפי הצריכה השונים - לכן יש לשמור על יחס התחלופה גבוה ככל הניתן.
אז איך עושים את זה? הפנסיה החודשית שנקבל בגיל הפרישה היא תוצאה של נוסחה פשוטה יחסית: החיסכון הצבור כשהוא מחולק במקדם ההמרה. עיקר יכולת ההשפעה שלנו היא על המונה, קרי החיסכון הצבור.
לעתים נראה כי חל פיחות במודעות ובהיקפי החיסכון בעולם המערבי בכלל, ובישראל בפרט. היטיב לבטא זאת באחרונה אחד מבכירי המערכת הפיננסית בריאיון פרישה ב"
גלובס": "אם נגדיל את ההכנסה הפנויה לאנשים ממעמד הביניים, אוטומטית הם יגדילו את הצריכה שלהם, שכן הוא צורך כל שקל נוסף שהוא מרוויח". הדילמה בין הצריכה בהווה לבין חיסכון לעתיד אינה נשארת רק ברמת החוסך הבודד והתא המשפחתי - המתח הזה קיים גם ברמה המשקית, מאחר שכל אחת מהדרכים מניעה את גלגלי הצמיחה של המשק בדרך אחרת.
אז איך נפרוש עם חיסכון גבוה יותר? הנה מספר המלצות.
להתחיל לחסוך מגיל צעיר: ככל שהחיסכון יחל בגיל צעיר, גם אם ברמות שכר נמוכות יותר, ההשפעה של התשואה המצטברת לאורך שנים תורמת משמעותית לחיסכון, בבחינת "כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול". קיומה של פנסיית חובה מאז 2008 מעודדת חיסכון זה לעובדים גם בגילאים צעירים, ללא תלות בעיסוק או בענף שבו הם מועסקים.
חיסכון על כל רכיבי השכר: במקרים רבים החיסכון הפנסיוני מתבצע רק על רכיבי השכר שהוסכמו בין העובד ומעסיקו. במגזרים מסוימים קיימים פערים גדולים בין שכר הברוטו לבין השכר לחיסכון פנסיוני. אצל ציבור העצמאיים, שבו מחליט העצמאי על גובה החיסכון, היקפי החיסכון הממוצעים נמוכים אף יותר. המדינה, ברצותה לעודד את החיסכון הפנסיוני, מעניקה במקרים רבים הטבות מס על חיסכון זה, גם בגין רכיבי שכר שעליהם לא מפקיד המעסיק, והדבר מאפשר להגדיל את החיסכון.
משיכת פיצויים בעת עזיבת עבודה: חוסכים רבים מתפלאים לשמוע, כי הפיצויים מהווים חלק משמעותי מהחיסכון הפנסיוני (כ-40% בממוצע). משיכת הפיצויים לאורך שנות החיסכון פוגעת בסכום שיעמוד לרשות החוסך בגיל הפרישה. ככל שמשיכת הפיצויים מתבצעת בגילאים צעירים, הרי הפגיעה עלולה להיות גבוהה יותר.
קרן ההשתלמות כחלק מהחיסכון הפנסיוני: החיסכון ההוני הנחסך בקרן ההשתלמות יכול לסייע רבות בהעלאת יחס ההמרה, על-אף שהכספים נזילים לאחר תקופה קצרה יחסית של 6 שנים ממועד פתיחת הקרן.
קשה לקדם את מקדם ההמרה יכולת ההשפעה שלנו על צד המכנה, מקדם ההמרה לקצבה, היא מוגבלת. מקדמי ההמרה משקפים את תוחלת החיים הצפויה לחוסך יחד, עם התשואה הצפויה על החיסכון לאחר הפרישה. תשואה זו עלתה באחרונה לכותרות בעקבות הודעת האוצר השוקלת שינויים בתשואה זו.
מקדמי ההמרה תלויים בסוג המוצר, במועד ההצטרפות אליו ובגורמים נוספים. מ-2013 בוטלו המקדמים המבוטחים לחוסכים צעירים, והמקדמים המובטחים לחוסכים צעירים ייקבעו רק בגיל הפרישה או בסמוך לו.
השינויים הרבים המאפיינים את החיסכון הפנסיוני בישראל גורמים לחוסך הפשוט לחשוש מהצפוי לו בגיל הפרישה, לגלות אדישות או לקבל החלטות שגויות דווקא בתקופות שבהן ניתן להגדיל את החיסכון הפנסיוני. הגברת המודעות לחיסכון הפנסיוני כבר בגילאים צעירים, תוך מתן תשומת הלב לרעיונות העשויים להגדיל את החיסכון, ישפרו את איכות החיים הכלכלית לקראת גיל פרישה.