עם תחילת שנת הלימודים האקדמית הניצבת מעבר לפינה, מרכז טאוב, בהנהלת פרופ' דן בן-דוד, מפרסם (יום ב', 7.10.13) עבודת מחקר על מצב ההשכלה הגבוהה בישראל - שתופיע ב"דוח מצב המדינה 2013" של המרכז.
המחקר של מרכז טאוב מצא כי בעוד שאוכלוסיית ישראל עלתה ב-40 השנה האחרונות, מאז 1973, ב-133 אחוז, אוכלוסיית הסטודנטים באוניברסיטאות המחקר גדלה ב-157 אחוז, ומספר הסטודנטים בכל מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל (כולל המכללות) עלה ב-428 אחוז.
לעומת הגידול המאסיבי במספר הסטודנטים, מספרם של אנשי הסגל הבכירים באוניברסיטאות המחקר עלה ב-9 אחוז בלבד, בעוד שהשינוי הכולל בסגל האקדמי הבכיר בכל המכללות והאוניברסיטאות עלה ב-40 אחוז בלבד.
למעשה, לאורך 35 השנים האחרונות מספר אנשי הסגל הבכירים בשתי האוניברסיטאות המובילות בישראל לא רק שלא גדל, אלא אף הצטמצם. בשנת 2010 היו 17 אחוז פחות משרות סגל בכיר באוניברסיטה העברית מאשר ב-1973 ו-26 אחוז פחות משרות באוניברסיטת תל אביב. גם הטכניון איבד למעלה מרבע (26 אחוז) ממשרות הסגל הבכיר שהיו לו לפני כארבעה עשורים.
עוד נמצא כי מספר הסטודנטים הלומדים לדוקטורט ביחס למספר אנשי הסגל הבכיר עלה מרמה של פחות מסטודנט אחד ליותר משני סטודנטים לכל איש סגל ומספר הסטודנטים לתואר שני לכל איש סגל גדל פי ארבעה, מ-2 ל-8.
כדי למלא את החסר בהוראה, אוניברסיטאות המחקר פנו למיקור חוץ. המחקר של מרכז טאוב מוצא שאלו צירפו לשורותיהן מורים מן החוץ במספרים הולכים וגדלים על חשבון הגידול הנדרש במספר אנשי הסגל הבכיר בעלי הקביעות או במסלול קביעות. ב-1986 שיעור המרצים מן החוץ עמד על 13 אחוז מכלל אנשי הסגל הבכיר. עד 2010 עלה שיעור זה לכדי 46 אחוז.
ישראלים - שיאני הסגל הזר בארה"ב המחקר של מרכז טאוב מראה שישראל ניצבת בראש המדינות שסובלות מבריחת מוחות אקדמיים לארצות הברית - וזאת בסדרי גודל גבוהים משמעותית משאר המדינות. המחקר גילה שנתוני בריחת המוחות החריפו בשנים האחרונות: ב-2004-2003 היו 25 מרצים ישראלים בארצות הברית על כל 100 אנשי סגל בכיר בכל האוניברסיטאות והמכללות בישראל, בהשוואה ל-4-1 מרצים זרים באוניברסיטאות אמריקניות מכל שאר מדינות העולם (מלבד קנדה, עם 12 מרצים בארה"ב) על כל 100 במדינת האם. עד שנת הלימודים 2008-2007 (הנתונים המעודכנים ביותר הקיימים), פרופ' בן-דוד מצא שבריחת המוחות האקדמיים ממרבית המדינות לארה"ב הצטמצמה - בעוד שבריחת המוחות מישראל לארצות הברית עלתה ל-29 מרצים על כל 100 בישראל.
"ישראל הזניחה בהתמדה את המוסדות האקדמיים שלה" פרופ' דן בן-דוד סיכם את הנתונים: "ההשכלה היא אולי התשתית החשובה ביותר של מדינה. בישראל נמצאים כמה ממוסדות המחקר האקדמיים המובילים בעולם, והם עשויים להיות המפתח לשדרוג מערכות החינוך היסודי והעל-יסודי ולהעלאת פריון העבודה (הנמוך מאוד יחסית למדינות מפותחות אחרות), החיוני כל כך להתמודדות במשק גלובלי מודרני. במהלך ארבעת העשורים האחרונים, ישראל - שכיום עשירה הרבה יותר בהשוואה למצבה בשנותיה הראשונות, עם יכולת תקציבית גדולה במידה ניכרת מזו שהייתה לה בשנות החמישים והשישים - הזניחה בהתמדה את המוסדות האקדמיים שלה, מה שמטיל סיכון הולך וגובר על עתידה, התלוי לחלוטין ביכולתה להישאר בחזית הטכנולוגיה.
"לא מאוחר מדי לשנות כיוון, אך זה מחייב את ישראל להחזיר את העדיפויות הלאומיות של המדינה למסלול של העשורים הראשונים - מסלול שבסופו של דבר היה זה שאפשר לישראל להפוך ל'מדינת הסטארט-אפ' שהיא חייבת להיות אם היא חפצה לשרוד בשכונתה העוינת".