היום לפני 55 שנים, במלאת 40 שנה להקמתו, החליטה הממשלה לייחד ל"הבימה" תואר כבוד ממלכתי: "תיאטרון לאומי", וזאת כדי לייחד לו מעמד שונה מתיאטרונים אחרים וכדי שיפעל להגשמתן של מטרות תרבותיות-לאומיות מרכזיות.
החלטת הממשלה דורשת שהתיאטרון הלאומי יפיק איכות ולא יהיה שבוי ב"שיקולי קופה".
העקרונות היו "לפעול בהתאם לחזון התיאטרון הלאומי אשר יהווה בסיס למדיניות האמנותית, הניהולית, המבנית והארגונית של הבימה; להוות מגדלור אמנותי בשדה התיאטרון, לחתור למצוינות ביצירתו האמנותית ובהתנהלותו, להציג הפקות בעלות ערך אמנותי גבוה המתמקדות ברפרטואר של הפקות קלאסיות, הפקות מקור והפקות מיוחדות, שיוצגו על-ידי אנסמבל של שחקנים מעולים וברמה גבוהה. בפעילותו זו, יקדם התיאטרון את העושר התרבותי והטעם האמנותי של הציבור הרחב בישראל".
השר משה כרמל אמר אז בישיבת הממשלה: "קודם כל אנחנו צריכים לשים לבנו לעיקר ולא כל כך לתואר, מה רוצים להשיג על-ידי קביעת סטטוס מיוחד להבימה. בשבילנו העיקר הוא העתיד. אני אומר שהעבר הוכיח, שזה יכול להיות תיאטרון מרכזי בעתיד ולמלאות תפקידים לאומיים. החשוב בשבילנו שלא כל התיאטראות יהיו במצב שיתאימו את עצמם לקופה בלבד ולשעשוע הציבור, כדי לקבל רק מחמאות, להציג רק מחזות שהציבור מוכן לראות ולשלם, אלא יהיו גם מחזות מקוריים, תנכיים, קלאסיים. לדעתי כפי שאנו רואים התפתחות התיאטראות בשנים האחרונות, אם לא יהיה מאמץ מיוחד, יכולה גם הבימה להתדרדר".
