ישראל אינה אוכפת כלל את האמנה הבינלאומית למניעת שוחד עליה היא חתומה. כך קובע (יום ג', 8.10.13) דוח אכיפת אמנת ה-
OECD נגד שוחד בעסקות בינלאומיות של ארגון שקיפות בינלאומי.
על-פי הדוח, המתייחס לשנים 2012-2009, לא נפתחה בישראל אף חקירת משטרה, ולא הוגש אף כתב אישום נגד ישראלים בגין מתן שוחד לפקידי ציבור זרים במסגרת עסקות בינלאומיות. עוד עולה מהדוח, כי על-אף שבשנים האחרונות שיפר החוק את ההגנה על חושפי שחיתויות, עדיין קיימים ליקויים בחוק וביישומו.
אמנת ה-OECD למאבק במתן שוחד לפקידי ציבור זרים בעסקות בינלאומיות, אומצה ב-1997 ומחייבת את המדינות החתומות עליה להגדיר מתן שוחד בחו"ל כעבירה פלילית. עד כה חתמו על האמנה 40 מדינות, האחראיות לכשני שלישים מסך הייצוא העולמי ולכמעט 90% מתזרימי ההשקעות הזרות הישירות.
האמנה מתייחסת למקרי שוחד לא רק במשמעותם המצומצמת, וכוללת תחת הגדרת 'שוחד' גם מקרי
הלבנת הון, הונאה, העלמת מס והפרת דיווח. על-פי הדוח, ישנם מספר גורמים המשפיעים על היקף השוחד הזר, והם: היקף הייצוא, היקף ההשקעה הזרה, סקטור התעשיה ואזור ניהול העסקים. התעשיות שיש בהן את הסיכון הגבוה ביותר לשחיתות הן תעשיית האנרגיה, התקשורת, הפרמצבטיקה והתעשיה הביטחונית.
ארבע מדינות בלבד אוכפות את האמנה דוח אכיפת האמנה נערך זו השנה התשיעית ומדרג את המדינות לפי ארבע רמות: דרגת 'אכיפה פעילה', דרגת 'אכיפה מתונה', דרגת 'אכיפה מוגבלת', ו'אכיפה מועטה או ללא אכיפה'. על-פי הדוח, ארבע מדינות בלבד אוכפות את האמנה בדרגת האכיפה הגבוהה ביותר, כלומר אוכפות בצורה פעילה שוחד הניתן על-ידי אנשי עסקים או חברות במסגרת עסקות בינלאומיות. ארבע המדינות בקטגוריה זו הן: ארה"ב, גרמניה, בריטניה ושוויץ, המהוות יחד 26.2% מהייצוא העולמי.
כך לדוגמה בארה"ב נפתחו במהלך השנים בהן נערך הדוח 87 חקירות נגד מקרי שוחד; 78 חקירות נפתחו בגרמניה; 57 חקירות נפתחו בשוויץ ו-17 חקירות בסך-הכל בבריטניה (כפי שניתן לראות בטבלה א' בקובץ המצורף מעלה). על-פי הדוח, רובן של החקירות מסתיימות בסנקציות משמעותיות (קנסות גבוהים ואף מאסר). כך לדוגמה בארה"ב 61 חקירות הסתיימו בסנקציות משמעותיות, ובגרמניה 14 חקירות הסתיימו בסנקציות גם כן (טבלה ב').
בדרגת אכיפה מתונה נכללות ארבע מדינות (המהוות 6.1% מהייצוא העולמי): איטליה, אוסטרליה, אוסטריה ופינלנד, ובדרגת אכיפה מוגבלת נכללות עשר מדינות (המהוות 11.3% מהייצוא העולמי): צרפת, קנדה, שוודיה, נורבגיה, דנמרק, הונגריה, דרום אפריקה, ארגנטינה, פורטוגל ובולגריה.
כאמור, ישראל ממוקמת בדרגה הנמוכה ביותר, דרגת "אכיפה מועטה או ללא אכיפה", לצד 19 מדינות נוספות שגם הן אינן מקיימות את האמנה ואינן אוכפות שוחד בעסקות בינלאומיות, ביניהן אירלנד, ברזיל, יפן, ספרד, יוון, צ'כיה, טורקיה, פולין, מקסיקו ועוד. 20 המדינות הנכללות בדרגה זו מהוות 26.9% מהייצוא העולמי.
המלצות להגברת האכיפה לפי הדוח, המדינות נמנעות מלאכוף עסקות בהן מעורב שוחד ממספר סיבות, ביניהן: קיצוץ תקציבי של גופי אכיפה ומחסור במומחים שיחקרו את מתן השוחד בחו"ל.
הדוח מגיש מספר המלצות לגבי ישראל, ביניהן הגברת ההגנה וערוצי דיווח לחושפי שחיתויות; הטלת אחריות על התאגידים בגין פעולות של עובדים והטמעת תוכניות ציות נגד שחיתות על-ידי חברות המקבלות רישיונות ייצוא.
מנכ"ל עמותת שקיפות בינלאומית, עו"ד גליה שגיא, מסרה: "הדוח מראה כי מדינת ישראל נמנעת מלפתוח בחקירת משטרה נגד גורמים ישראלים המעורבים בשוחד בעסקות בינלאומיות. העדר של חקירות שוחד אינו מעיד על אי-קיומן ואנחנו קוראים לממשלת ישראל לאכוף את אמנת ה-OECD עליה היא חתומה וליישם אותה באופן מלא".
"שוחד המעורב בעסקים בחו"ל מתרחש במחשכים. על-מנת להתגבר על התופעה יש להקל על חושפי שחיתויות את אופן הדיווח וכמובן להרחיב את ההגנה הניתנת להם. בנוסף, על הארגונים למפות את סיכוני השחיתות אליהם הם חשופים, לאמץ ולהטמיע קוד ציות למניעת שוחד בארגונים".
