ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ פרופ'
אבישי ברוורמן, החלה (יום ד', 9.10.13) להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי. לפי ההצעה, החוק יסדיר את פעילותן של חברות הדירוג ויכפיפן לפיקוח של רשות ניירות ערך.
בראשית הדיון אמר ברוורמן כי צריך להסדיר בהקדם את פעילות חברות הדירוג, שמדרגות את החברות והמדינות המבקשות לגייס הון מהציבור. הוא הוסיף כי חברות הדירוג היו חלק מהמשבר הכלכלי האחרון שפרץ ב-2008 והצעת החוק מנסה לתפור את הבעיות שעלו בעקבות המשבר. יו"ר הרשות לניירות ערך, שמואל האוזר, אמר כי מאז המשבר המודעות להסדרת פעילות חברות הדירוג גדלה וכי ישראל היא המדינה היחידה שעדיין לא הסדירה את הנושא.
היועץ המשפטי של הרשות, אמיר וסרמן, הסביר כי הדירוג שמבצעות החברות מסייע להעריך את הסיכוי שלווה או מנפיק אגרות חוב ישלם את הקרן והריבית. לדבריו, ישנה בעיה של
ניגוד עניינים, כאשר החברה שרוצה לקבל את הדירוג משלמת לחברה שמדרגת והמשקיעים מסתמכים על הדירוג. הוא הוסיף כי בישראל קיימות שתי חברות דירוג - מעלות, שהיא חברה-בת של S&P ומדרוג ש-50% מהבעלות בה היא של חברת מודי'ס. לדבריו, משבר הסאב-פריים הוביל לביקורת קשה על חברות הדירוג.
ברוורמן העיר כי הבעיה האמיתית הייתה שחלק משומרי הסף שיתפו פעולה עם התהליך מאחר שהם התעשרו בדרך. בעקבות זאת, הסביר וסרמן, הצעת החוק נועדה לקבוע סטנדרטים אחידים, לטפל בבעיית השקיפות, בסוגיית ניגוד העניינים ולהפחית את ההסתמכות של הרגולטורים על הדרוג.
לכולם יש אינטרס ח"כ
מיכל רוזין טענה כי ההצעה לא מתמודדת באמת עם בעיית ניגוד העניינים והציעה כי מימון חברות הדירוג יעשה גם על-ידי המוסדיים. ח"כ באסל ראטס אמר כי הבעיה היא שאין כתובת ברורה של אחראי במקרה של עבודות לא נכונות. הוא הוסיף כי כל עוד המדורג הוא גם המשלם הבעיה לא תיפתר.
יו"ר מדרוג, גדעון אילת, התייחס לאפשרות שהמוסדיים יממנו דירוגים ואמר כי גם להם יש אינטרס - כך שניגוד העניינים לא ייפתר. מנכ"ל S&P מעלות, רונית הראל בן זאב, התייחסה לכך ואמרה כי נושא העלות נבחן בעולם ואין כמעט מודל שאין בו ניגודי עניינים. היא ציינה כי מלבד המודל של המנפיק משלם קיים מודל של המשקיע משלם - שגם בו יש ניגוד עניינים כי גם למשקיע יש אינטרס. כמו-כן המודל הזה נותן יתרון למשקיעים גדולים שיכולים לשלם עבור המידע. המודל השלישי, שבו המדינה משלמת או מתווכת, נפסל לדבריה מאחר שמדינות גם הן מדורגות וכך שוב ישנו ניגוד עניינים וכן בגלל שהדבר עלול לייצר מודלים ממשלתיים רבים בעולם, ללא אחידות ואפשרות להשוות בין הדרוגים.
"שומר הסף הזה לא רק נרדם בשמירה אלא גם נוחר" סמנכ"ל כלכלה ומחקר בתנועה לאיכות השלטון, עו"ד נילי אבן חן, אמרה כי התנועה עוקבת אחרי חברות הדירוג כבר זמן רב. "שומר הסף הזה לא רק נרדם בשמירה אלא נוחר בשמירה", אמרה. לטענתה, התנועה ניסתה להתריע על הנעשה ב-IDB ועל כך שהדירוג שלה לא תואם את הדוחות הכספיים, אך לא קיבלה מענה. היא ציינה אף כי קרה מקרה שבו כשחברת דירוג נתנה דירוג שלא התאים - החברה המדורגת פשוט החליפה אותה. היא אף הציעה לטפל בבעיית ניגוד העניינים ואמרה כי אם רשות ניירות ערך תגבה אגרה מהחברות המדורגות ואותה תעביר לחברות המדרגות - אז יהיה ניתוק הכרחי.
וסרמן התייחס לבעיה שהעלתה אבן חן ואמר כי התשובה לכך נעוצה בהצעת החוק, שמטרתה להסדיר את פעילות חברות הדרוג. היו"ר ברוורמן דרש כי בדיון הבא יציגו חברות הדירוג תגובה ברורה לטענותיה של אבן חן בכלל ובאשר לדירוג של IDB בפרט.
