עו"ד יעל אור-פלדמן זייפה חתימה של לקוחה על תצהירים, ניסתה להוציא ממנה שכר טירחה שלא הגיע לה, הגישה למשטרה תלונת כזב נגד הלקוחה, מסרה ללקוחה מידע כוזב ושיקרה בבית המשפט. כך קובעת (1.10.13) שופטת בית משפט השלום בחדרה, קרן אניספלד.
אור-פלדמן ייצגה את הלקוחה בהליכי גירושין קשים מבעל עשיר, בסיומם קיבלה הלקוחה מזונות של פחות מ-5,000 שקל בחודש וכל יתר תביעותיה נדחו. אניספלד קובעת, כי כאשר הבינה אור-פלדמן שנכזבה תקוותה לקבלת שכר טירחה כשיעור מהסכומים שייפסקו לטובת הלקוחה, היא החלה לפעול נגד האינטרס של הלקוחה ולטובת האינטרס האישי של עצמה.
הסכם שכר הטירחה בין הלקוחה לבין אור-פלדמן קבע, כי האחרונה תקבל 15,000 דולר אם הייצוג יופסק שלא בהסכמתה. אניספלד אומרת, כי הכוונה הייתה למנוע מצב בו הלקוחה תגיע להסכם מאחורי גבה של אור-פלדמן ולא תשלם לה. אולם, אור-פלדמן פעלה בעקביות כדי להביא למצב בו תוכל לטעון שהיא פוטרה בידי הלקוחה וכך תקבל את התשלום שלא הגיע לה.
פרשת המזוודה הדברים הגיעו לשיאם כאשר הלקוחה ביקשה לקבל מאור-פלדמן מזוודה ובה מסמכים השייכים לה. אור-פלדמן ניסתה להתנות את מתן המזוודה בהודעה של הלקוחה על פיטוריה. כאשר הלקוחה סירבה ונטלה בכל זאת את המזוודה מביתה של אור-פלדמן, הגישה נגדה האחרונה תלונה במשטרה בגין גניבה והסגת גבול - תוך שהיא מסתירה שמדובר בלקוחה שנטלה מסמכים השייכים לה ממקום אליו הוזמנה בעבר.
אניספלד אומרת: "אין מנוס מלזקוף הצגה זו של הדברים בידי התובעת כמהלך שנועד לשרת את רצונה להלך אימים על הנתבעת ולגרום לה להתיר את קשר הייצוג שבינה לבין התובעת. אין צורך להכביר מילים על החומרה הנעוצה במסירת מידע חלקי, בררני, בעת הגשת תלונה במשטרה. הדברים יפים באשר לכל אדם; הם עומדים על מכונם ביתר שאת כאשר המתלונן הוא עורך דין".
אור-פלדמן גם טענה באוזני הלקוחה, כי אין טעם שתפנה ללשכת עורכי הדין, שכן הלשכה כבר חיוותה את דעתה כאילו עליה לפטר אותה. טענה זו הייתה כוזבת, שכן הלשכה כלל לא נדרשה לכך והבהירה לאור-פלדמן שרק בית המשפט יוכל לשחרר אותה מייצוג הלקוחה. יתרה מזו: אור-פלדמן הגישה לבית המשפט למשפחה בקשה בה גוללה את גרסתה לפרשת המזוודה - ובכך נתנה נשק בידי הבעל נגד האישה. לאחר מכן אף ביקשה אור-פלדמן מבית המשפט לא לקבל תצהיר של הלקוחה שהוכן בידי עו"ד אחר, תוך שהיא חושפת את פרטי המחלוקת ביניהן, ושוב מסייעת בכך לבעל.
"התנהגות פסולה מכל וכל" אניספלד אומרת, כי לא היה כל מקום להגשת התביעה של אור-פלדמן נגד הלקוחה לתשלום שכר טירחה - תביעה בסך 65,000 שקל. לאחר שהיא מסכמת את מעלליה של אור-פלדמן, אומרת אניספלד: "התנהגות כזו, מקומה לא יכירנה אצל אדם מן היישוב. היא פסולה מכל וכל שעה שהיא ננקטת בידי עורכת דין מייצגת נגד לקוחתה, על-מנת לזכות בשכר שעל-פי הסכם שכה"ט שניסחה אותה עורכת דין עצמה כלל איננו מגיע לה".
אור-פלדמן גם הגישה תביעת לשון הרע בסך 60,000 שקל נגד הלקוחה, לאחר שזו התלוננה נגדה במשטרה ובלשכה בטענה שזייפה את חתימתה על שלושה תצהירים. התיק הפלילי נסגר מחוסר ראיות והדין המשמעתי הסתיים בזיכויה של אור-פלדמן מחמת הספק, אך אניספלד אומרת שיש די ראיות כדי לקבוע במישור האזרחי, כי אור-פלדמן אכן זייפה את החתימות - הן של הלקוחה והן של מי שכביכול העידו על חתימת התצהירים.
"אין לקבל כאפשרות סבירה את הטענה כי אלמוני חדר למשרדה של התובעת והטביע כך-סתם חתימות אימות בשוליו של תצהיר כזה או אחר שנסב על ענייניה של הנתבעת שנמסרו לטיפולה של התובעת, ולא זו בלבד אלא שהוסיף לצד חתימותיו המזייפות את חותמתה של התובעת", אומרת אניספלד, אשר גם מסתמכת על חוות דעת שהוגשו לה מטעמה של הלקוחה.
"לא אמינה באורח בולט" מדבריה של אניספלד גם עולה, כי אור-פלדמן שיקרה בעדותה בבית המשפט. כך למשל היא אומרת: "עדות התובעת בנושא זה הייתה לא אמינה באורח עקבי ובולט לעין. רישומה היה שלילי ביותר". אור-פלדמן טענה שהיא ביטלה את תלונתה למשטרה נגד הלקוחה - אך נאלצה להודות שכלל לא הגישה בקשה כזו.
עוד אומרת אניספלד: "הסבריה של התובעת על-אודות התנהלותה בכל הקשור להגשת הבקשה להוצאת התצהיר היו מגומגמים ומתפתלים להפליא... עדות התובעת בשאלה מי זולתה עשוי היה לזייף את חתימותיה של הנתבעת על-גבי התצהירים במחלוקת הייתה מופת של התחמקות והתחכמות. בתוך כך מסרה התובעת גרסות שונות, סותרות זו את זו, שבהן ניסתה לבאר כיצד, באלו נסיבות ובידי מי הוטבעו חתימות על גבי התצהירים במחלוקת".
אניספלד דחתה גם את תביעת לשון הרע שהגישה אור-פלדמן, וחייבה את הלקוחה להחזיר לה רק 540 שקל בגין צילומים. לצד זאת, חויבה אור-פלדמן בתשלום הוצאות ושכר טירחה בסך 28,000 שקל. את אור-פלדמן ייצג עו"ד דיאד עבוי, ואת הלקוחה - עו"ד גיא אבידן.
