שר האוצר,
יאיר לפיד, אמר אמש (ה') בוושינגטון, כי יפעל להכניס שינויים בחוקי המס כדי לעודד השקעות בישראל ולהתמודד עם מדינות אחרות בעלות חוקי מס אטרקטיביים יותר למשקיעים.
בשיח עם הקהל בארוחת-ערב שערכה לכבודו לשכת המסחר האמריקנית, הופתע לפיד למשמע שאלה של אחד מהנוכחים: מדינת ישראל מציבה תמריץ שלילי לתושבי-חוץ שמבקשים להתגורר בה בכך שהיא מחייבת אותם לשלם מס על כל הכנסותיהם שמופקות גם מחוץ לישראל, אם הם שוהים בישראל יותר מפרק זמן קצר, קצר מדי, מדי שנה. מה אתה חושב לעשות בנדון, אדוני השר?
השאלה הותירה את לפיד, שדיבורו אומנותו, חסר מענה במשך כמה שניות. "אתה יודע על זה יותר ממני", הוא הודה. בכל זאת, השר הצליח לגבש עמדה. לדבריו, החוק בסך-הכל משקף מדיניות. אנחנו נותנים יותר מדי הטבות לחברות מסוימות (שבשמן הוא לא נקב), ואנו צריכים לשנות זאת. יש לנו חוקי מס שהם פחות אטרקטיביים מבחינתם של משקיעים זרים. צריך לשנות אותם כדי להתמודד עם מדינות בעלות חוקי מס אטרקטיביים יותר. אם אנו רוצים לעודד אנשים לבוא לישראל עם כספם, אנו צריכים ללוות זאת בשינוי".
ועל שאלה שעסקה במכשולים ביורוקטיים כחסמי השקעות, השיב לפיד כך: "אתם יודעים איך זה כשיש נעליים חדשות והן לוחצות, ולעומת זאת, כמה טוב כאשר נעליים חדשות יושבות טוב על הרגליים ובכלל לא מרגישים אותן. אחד מתפקידיי הוא לדאוג לכך שישראל תהיה כמו נעל שלא מרגישים אותה מבחינת המשקיעים. צריך לפעול לצמצום רגולציות".
שאלה מאתגרת לא פחות השמיעה האנליסטית הנודעת אבי ג'וזף כהן, מגולדמן זקס: מדוע ישראל, סטארט אפ ניישן, אינה מצליחה להעמיד חברות גדולות, מבוססות, כמו באירופה ובארה"ב? רוב חברות הטכנולוגיה הישראליות נרכשות בצעירותן, בלי לאפשר להן להבשיל, להתבסס ולגדול. אנו רואים טכנולוגיות, לא חברות גדולות, בנות-קיימא. היא לא אמרה זאת במפורש, אך משמעות השאלה היתה: האם אקזיט מהיר הוא חזות הכל?
לפיד השיב שהוא רוצה לחלוק על ההנחה הבסיסית שמקופלת בשאלת ג'וזף כהן. גדול הוא לא בהכרח טוב יותר, לפחות לא מבחינת ישראל. בישראל יש אשכולות של חברות קטנות, תוססות, שיודעות היטב לתקשר ביניהן. בשבילנו, מצב כזה הוא טוב. אצלנו זה עובד. התסיסה המתמדת מתאימה לאופי הישראלי. הוא אמר. התפוקה שאנו מקבלים מהחברות הקטנות מדברת בעד עצמה. אני חושב שהעובדה שהתעשיות הטכנולוגיות בישראל מבוססות על חברות קטנות מושכת משקיעים לישראל.
בתשובה על שאלה, האם אינו חושש שהאינטגרציה של חרדים וערבים בחינוך ובשוק העבודה בישראל היא כישלון ידוע מראש, אמר שר-האוצר, כי במשך שנים נרשמה עליה במספר התלמידים שהולכים לישיבות, אך ישראל שינתה את כללי המשחק. עתה, "החרדים הם אחת מההבטחות הגדולות ביותר של הכלכלה הישראלית". לדבריו, השינוי הזה הוא "הפיכה חברתית שתעשה רק טוב למעורבים בה".
לפיד ציין, שכאשר החרדים נכנסים לשוק העבודה הטכנולוגי, הם מביאים עימם תכונה חשובה: "אוריגינליות". זו נולדה במשך שנים רבות של התפלפלות בתלמוד, ש"חידדה את מוחם" של העוסקים בה.
אחד מהנוכחים שאל, איך משרתת המדיניות הכלכלית של לפיד את מעמד הביניים, שהניף אותו לכנסת ומשם גם לממשלה. לפיד השיב, כי כלכלה חזקה היא כלכלה שמטיבה עם מעמד הביניים, ולפיכך הדגש של הממשלה בחינוך ובהיי-טק תורם לרווחת מעמד זה.
בנאום שקדם לשיח עם הקהל, הפליג לפיד בשבחי כלכלת ישראל והדגש שהיא שמה על טכנולוגיה. "אני יכול לדבר על כך כל הלילה", הוא אמר. נכון, יש תעשיות עתירות כוח אדם שעוברות לסין ולהודו, אבל העתיד טמון בהיי-טק והממשלה תעשה כל מה שביכולתה כדי לתמוך בתעשיות הטכנולוגיות.
"מדוע חברות בינלאומיות מגיעות לישראל? מפני שהן מוצאות בה הון אנושי שכמותו לא ימצאו בשום מקום אחר בעולם", אמר שר-האוצר. הוא נתן את האשראי לצה"ל: רק בישראל מאתר הצבא ילדים מוכשרים, גאונים, מציב אותם במקומות הנכונים ומטיל עליהם תפקידים שמחייבים אחריות כבדה. זה לא קיים בשום מקום אחר בעולם. כאשר הילדים האלה משתחררים, בתחילת שנות ה-20 שלהם, הם יוצאים עם מטען טכנולוגי ומנהלי שבני גילם במקומות אחרים יתחילו להגיע אליו רק אחרי שנים. זה מקור משיכה חשוב של המשק הישראלי.
