אגף שוק ההון במשרד האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך אינם מפעילים פיקוח אפקטיבי דיו כדי להגן על השקעות הציבור באג"ח קונצרניות. כך קובע (יום ג', 15.10.13)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, בדוח על-רקע הסדרי החוב וה"תספורות" של קונצרנים וחברות אחרות בשנים האחרונות.
בעקבות המשבר הפיננסי העולמי שהחל בשלהי 2007, נקלע שוק איגרות החוב הלא-ממשלתיות בישראל למשבר שבא לידי ביטוי בעליות חדות של התשואות לפדיון ובתנודתיות גבוהה של מחירי אג"ח אלו. חברות רבות שהנפיקו אג"ח בשנות הגאות ועמדו לפני פירעון התקשו להחזיר את החוב או למחזרו.
לאחרונה חלה עלייה חדה במניין החברות שנכנסו להליכים של הסדר חוב. בשנים 2011-2008 בוצעו בישראל 94 הסדרי חוב בסכום של 21.1 מיליארד שקל. 18.6 מיליארד שקל מסכום זה (88%) נעשו בגין הסדרי חוב גדולים - יותר מ-100 מיליון שקל כל אחד. נתונים אלה מדגישים את חשיבות קיומם של מנגנוני הגנה חוזיים באג"ח לא-ממשלתיות הנרכשות על-ידי גופים מוסדיים באמצעות חסכונות הציבור.
אין מעקב אחרי בטוחות אגף שוק ההון עשה צעד חשוב במסגרת חוזר מיולי 2010 (חוזר חודק) לשיפור ההגנות הניתנות לרוכשי אג"ח. עם זאת, מאז הרבעון הראשון של 2010 לא עקב האגף באופן שוטף אחר קיומן של בטוחות ואחר איכותן בהנפקות של אג"ח לא-ממשלתיות, שבהן השתתפו גופים מוסדיים שבפיקוחו.
נוכח דוחות מבקר המדינה מן העשור האחרון, המלצת הדוחות של בנק ישראל, המלצת ועדת חודק והסדרי החוב הרבים המבוצעים בשנים האחרונות, מתבקש היה, כי אגף שוק ההון יעקוב אחר הבטחונות הניתנים למחזיקי אג"ח ואף ישקול לקדם פעולות נוספות שיביאו להגדלת משקל האג"ח המובטח הנרכש על-ידי המשקיעים המוסדיים ולהעלאת איכות הבטחונות, אך הוא לא עשה כן.
לפחות 52% מהאג"ח הלא-ממשלתיות ותעודות הסל האג"חיות בהיקף של 77.7 מיליארד שקל מוחזקות בידי קרנות הפנסיה, קופות הגמל ופוליסות ביטוחי החיים של חברות הביטוח, אשר לא קבעו מדיניות השקעה לעניין קיומן של בטוחות, או לפי סדר הנשייה בעת פירעון החוב באג"ח לא-ממשלתיות.
אגף שוק ההון לא בדק את מדיניות ההשקעה של הגופים המוסדיים בכל הנוגע לקיומן של בטוחות. אף על-פי שהיו בידיו מסמכים של מדיניות ההשקעה של גופים מוסדיים רבים, המשקיעים עשרות מיליארדי שקלים באג"ח לא-ממשלתיות עבור ציבור העמיתים, הוא לא העיר לגופים שלא קבעו מדיניות השקעות לפי קיומן של בטוחות.
מעיר זו הפעם השלישית אגף שוק ההון לא העיר לגופים שלא קבעו במדיניות ההשקעה שלהם באג"ח לא-ממשלתיות מספר מזערי של אמות מידה פיננסיות ראויות, או שקבעו סטנדרטים נמוכים למספר מזערי של אמות מידה פיננסיות ראויות.
החלטת רשות ני"ע שלא לחייב קרנות נאמנות לקבוע מדיניות השקעות לעניין תניות חוזיות ואמות מידה פיננסיות, עלולה לפגוע ביכולת לחזק את ההגנות החוזיות לעמיתי הקרנות המושקעים באג"ח לא-ממשלתיות.
שפירא מסיים: הביקורת העלתה שורה של ליקויים בפיקוח ובהסדרה של אגף שוק ההון. על האגף לעקוב אחר הבטחונות הניתנים למחזיקי אג"ח ולשקול פעולות נוספות שיביאו להגדלת משקלו של האג"ח המובטח הנרכש על-ידי המשקיעים המוסדיים ולהעלאת איכות הבטחונות.
משרד מבקר המדינה מעיר זו הפעם השלישית על חשיבות הבדיקה של הבטחונות בהשקעות גופים המוסדיים באג"ח לא-ממשלתיות. על אגף שוק ההון לנקוט בהקדם את כל הצעדים המתחייבים כדי לתקן את הליקויים שעליהם הצביע משרד מבקר המדינה, קובע שפירא.
צריך אכיפה נאותה גישה של הסדרה שאינה מחייבת, ללא אכיפה נאותה של הוראותיה ובלא תיאום הולם, פוגעת ביכולת ליצור משמעת שוק, מגבילה את היכולת לצמצם את הפערים בכוח השוק שיש למנפיקי אג"ח מול המשקיעים המוסדיים, פוגעת בשכלול השוק ויוצרת פערים בין מאסדרים (רגולטורים) שונים. כתוצאה מכך נפגעת היכולת לספק הגנות חוזיות נאותות לרבות בטוחות הן לציבור החוסכים באמצעות הגופים המוסדיים והן לחוסכים קטנים המשקיעים באופן עצמאי שלא באמצעות הגופים המוסדיים.
על מקבלי ההחלטות בבנק ישראל, במשרד האוצר וברשות ני"ע לפעול בשיתוף פעולה לצמצום פערים רגולטוריים בין המאסדרים השונים ולהתמודדות מתואמת עם כשלי השוק. מדובר בכספים שהגופים המוסדיים משקיעים עבור ציבור החוסכים בלי שגופים אלה נושאים בסיכוני ההשקעה ועבור אזרחים רבים מדובר בחסכונותיהם היחידים לפנסיה.
על כן, חשוב שמקבלי ההחלטות ינקטו צעדים מחייבים הן לצמצום הסיכונים שכספי החוסכים והמשקיעים באג"ח לא-ממשלתיות חשופים אליהם, והן כדי לצמצם את הגורמים להתרחבות התופעה של כניסת לווים להסדרי חוב, הגורמים נזקים לחוסכים ולשוק ההון במדינת ישראל.
השפעות חיוביות על הציבור לדעת משרד מבקר המדינה, בשל חולשות שוק ההון בישראל בהגנה על מחזיקי אג"ח לא-ממשלתיות, וכל זמן שקרנות הנאמנות אינן פועלות לחיזוק ההגנות החוזיות, על רשות ני"ע לשקול פעולות לחיזוק ההגנות החוזיות גם עבור המשקיעים בקרנות הנאמנות. בין השאר תשפר פעילות זו את כלל ההחלטה של המשקיעים בעת בחירת מסלולי ההשקעה על-פי מידת שנאת הסיכון שלהם; והיא לא תמנע ממשקיעים, אשר יבחרו בכך, להשקיע במכשירים מסוכנים ו/או נטולי הגנות המאופיינים במחיר ראוי.
עוד סבור שפירא, כי להסדרה של אגף שוק ההון ורשות ני"ע, שתחייב את הגופים המוסדיים לקבוע מדיניות השקעות לעניין הגנות חוזיות, יהיו השפעות חיוביות גם על ציבור המשקיעים באג"ח לא-ממשלתיות. לפני ציבור זה יעמוד מגוון רב יותר של אג"ח לא-ממשלתיות ברמות הגנה שונות. גיוון זה יאפשר הן תמחור הולם יותר של הסיכונים בהשקעות והן שיפור במשמעת השוק ושכלול השוק.
