קיים הסדר סמוי מן הצרכנים בין חברות הדלק השונות לבין חברות האשראי, לפיו גובות חברות האשראי מן הצרכנים סכומי כסף שונים הנעים בין 150 שקל ל-600 שקל לכל תדלוק ותדלוק ללא שום קשר לעלות התדלוק ובנוסף לעלות התדלוק. כך נטען בבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה נגד חברות הדלק פז, דלק, סונול וסד"ש - סוכני דלק ושמנים, ונגד חברות האשראי ויזה כאל, ישראכרט ולאומי קארד.
לדברי המבקשים, הצרכן המתדלק את רכבו ומבקש לבצע את התשלום באמצעות כרטיס אשראי ו/או כרטיס חיוב, מוצא עצמו מחויב בשני חיובים כספיים: החיוב האחד הינו התמורה המדויקת בעבור רכישת הדלק והחיוב הנוסף הוא החיוב נשוא תביעה זו העומד על סכום עגול של 150 שקל ומעלה ועד כדי 600 שקל.
החיוב האמור, נאמר בתביעה, נלקח מהצרכן בשני אופנים חלופיים: "תפיסת בטחונות מתוך מסגרת האשראי של בעל הכרטיס" או "חיוב החשבון כעסקה נוספת של רכישה שלא בוצעה". החיוב הנוסף האמור, טוענים התובעים חוה איגרא ויצחק רוסו, הגיע לממדים אבסורדיים של ממש, כאשר עצם העברות לכרטיס האשראי או החיוב מראש לפני התדלוק גורמים לפעולה של תפיסת אשראי במאות שקלים, אף אם הלקוח התחרט מיד לאחר מכן ולא תדלק בפועל.
בתביעה נאמר כי הפעולה האמורה מתבטלת כעבור מספר ימים באופן שמסגרת האשראי חוזרת ומתעדכנת לגובהה הרגיל, או שהכספים שנלקחו מן החשבון מוחזרים. בין לבין מצוי הצרכן בחסר אשראי ו/או חסר כספי בחשבונו על כל המשתמע מכך.
לדברי התובעים, אף אחת מהנתבעות לא מיידעת את הצרכן בשום מקום ובשום אופן בגין ביצוע הפעולה הבלתי החוקית האמורה, כאשר הצרכן נכנס לרכוש דלק בתחנת הדלק אין שום שילוט המבהיר כי הוא אמור להיות מחויב בחיוב כספי נוסף.
זאת ועוד, אף אחד מעובדי תחנת הדלק איננו מודע לביצוע הפעולה הבלתי חוקית וממילא הצרכן לא יודע ולא מסוגל לדעת על החיוב, עד שהוא מגלה אותו לתדהמתו בחשבון הבנק או באופן שהאשראי שלו קטן לפתע ללא כל הסבר.
בתביעה נאמר כי מסגרת האשראי של הצרכן שבידו כרטיס אשראי רגיל להבדיל מכרטיס חיוב, קטנה לפתע במאות שקלים, אך הוא אינו מודע לכך ואינו מקבל שום התראה בגין הקטנת מסגרת האשראי. הנזק הנגרם לצרכן המחזיק בכרטיס אשראי רגיל בגין הקטנת מסגרת האשראי הוא באי-יכולתו לנצל את מלוא מסגרת האשראי שהוקצבה לו. צרכן כזה ימצא עצמו מול שוקת שבורה בבואו לרכוש מוצר כלשהו, ולו בסכום פעוט והקופאי ימסור לו כי אין לו אישור לעסקה, ואין צורך להכביר מילים על עוגמת הנפש והבושה הנגרמות לצרכן מעבר לנזק הממוני.
הסכם סודי נסתר לטענת התובעים, חברות האשראי חוברות לחברות הדלק להתנהלות זו באמצעות הסכם סודי שפרטיו נסתרים מהציבור הרחב על-מנת לאפשר לחברות הדלק לחייב את הלקוח בחיוב אשראי ביודען ששום עסקה לא נעשתה בפועל.
התובעת חוה איגרא, עוסקת זעירה בתחום התכשיטים, טוענת כי רכשה דלק בסך 27 שקלים ולמחרת לתדהמתה גילתה בתדפיס החשבון הבנק חיוב בסך 150 שקלים כשהפעולה מתוארת כ"ויזה - קניות מבית עסק". בשל החיוב האמור נכנס החשבון ליתרת חובה וסורב שיק על סך 188 שקלים.
לדבריה, נמסר לה מחברת האשראי כי החיוב האמור הינו סכום נוסף שנגבה על-ידי חברות הדלק בלי שום קשר לעסקה המדויקת שבוצעה ובגינה יש חיוב מפורט, וכי דבר זה ידוע לחברות האשראי. לדברי נציגת חברת האשראי, מדובר בהסדר בין חברת האשראי וחברות הדלק המתקיים כבר מזה מספר שנים. הפקידה הרגיעה את התובעת כי בתוך ימים ספורים תחזיר לה חברת האשראי את הכסף.
לדברי איגרא, לאחר שחשבונה זוכה, תוארה פעולה זו כ"ויזה - ביטול חיוב שגוי", תיאור החוטא לאמת בעליל ובעת הזו ממשיכה להתבצע פעולה בלתי חוקית זו במלוא עוזה בתחנות הדלק השונות בישראל אצל כל הלקוחות המבצעים תדלוק באמצעות כרטיסי חיוב ו/או כרטיסי אשראי.
בתביעה נטען כי למעשה נלוז זה אין כנראה אח ורע בשום עסקה שמבצע אדם באמצעות כרטיס האשראי או בכרטיס החיוב שלו, פרט לעסקות ברכישת דלק.
בית המשפט מתבקש להורות לנתבעות לחדול מלחייב את הצרכנים בחיוב נוסף מעבר לעלות הדלק ו/או לחדול מצמצום מסגרת האשראי של כלל הצרכנים מעבר לעלות הדלק עצמו. בנוסף - לחייבן בפיצוי הצרכנים בגין הקטנת מסגרות האשראי שלהם כתוצאה מחיובי היתר שהקטינו את מסגרות האשראי ובנוסף בגין עוגמת נפש ופגיעה בזכות הקניין ובאוטונומיה.