מערך התעריפים בתחבורה הציבורית הוא מסורבל, ולעתים רבות נעדר היגיון פנימי. כך קובע
מבקר המדינה (יום ג', 15.10.13) בדוח השנתי.
המבקר מסביר כי מפת התעריפים מורכבת ממבחר קודי נסיעה של אזורים, אך בין האזורים עצמם, ולעיתים אף בתוכם, קיימים פערי מחירים ניכרים.
עוד הוא אומר כי מבנה התעריפים הקיים מפלה בין הצרכנים. למשל, נסיעה בקו שירות של מפעיל שאינו
אגד במסלול כלשהו יכולה להיות זולה מנסיעה בקו שירות של אגד שנוסע באותו המסלול, ולפעמים יעדיף הנוסע שלא לעלות לקו של אגד אלא להמתין לאוטובוס של מפעיל אחר.
עניין נוסף אותו הוא מציין הוא החיוב המיותר עבור נסיעה בקו פנימי עבור מי שמשתמשים בקווים עירוניים. כלומר, יש קווים הנוסעים מתחנה מרכזית בעיר אחת לתחנה מרכזית בעיר אחרת, אך בגלל שיטת האיסוף והפיזור, לעיתים הנוסע נדרש לשלם גם על נסיעה בקווים פנימיים בעיר המוצא ובעיר היעד.
בתשובתו של
משרד התחבורה למבקר נאמר כי הוא מבצע "בימים אלו" בחינה מקיפה של תעריפי התחבורה הציבורית הבין-עירוניים והעירוניים, ובתוך כך בודק מחדש את המתודולוגיה לקביעת התעריפים. עוד טוען המשרד, כי בשנים האחרונות יושמה במטרופולינים הגדולים מדיניות תעריפים אחידה, ומשרד התחבורה בודק לעומק את האפשרות ליישמה ביתר חלקי הארץ.
דא עקא, שמשרד מבקר המדינה הסתפק בתשובה זו.
אנשי הביקורת כנראה לא ידעו שמזה שנים רבות נותן משרד התחבורה את אותה תשובה לכל מי ששואל. כבר שנים רבות שמדברים על צמצום הקודים של התעריפים ובפועל נעשו שינויים מזעריים.
מבקר המדינה לא בדק מדוע נמשכת הבחינה כל כך הרבה שנים, את מי משרת העיכוב בקביעת תעריפים אחידים, ומדוע משרד התחבורה אינו נלחם להוזלת המחיר לנוסעי התחבורה הציבורית. משרד מבקר המדינה מעיר כי בשל החיוניות הרבה של שירותי התחבורה הציבורית לציבור הרחב, על משרד התחבורה לטפל בנושא התעריפים ולרכזו תחת קורת גג אחד שתנהיג מערכת מחירים שלמה, אחידה ושוויונית. משום מה, המבקר נמנע מלפרט.