האגרות שגובה רשות העתיקות מבעלי קרקעות תמורת בדיקות ועריכת חפירות הצלה נקבעו בחוק. כך קובע (2.10.13) בית המשפט המחוזי בחיפה.
סגן הנשיא
יגאל גריל והשופטות
יעל וילנר ו
בטינה טאובר אומרים, כי לרשות העתיקות הייתה סמכות לקבוע בתקנות את גובה האגרות. הם דוחים את הטענה, לפיה מדובר באגרות הנוגדות את חוק יסוד
כבוד האדם וחרותו ואת פסיקת בג"ץ משנת 1995, לפיה לרשות אין סמכות לגבות אגרות אלו. המחוזי אומר, כי לאחר פסיקה זו הותקנו התקנות לפי הסמכות הקבועה בחוק העתיקות, ולכן גביית האגרות היא חוקית.
בית המשפט מוסיף ומציין, כי מדובר באגרות בסכומים סבירים בהחלט: 110 שקל בעד בדיקת תוכניות בנייה, 440 שקל תמורת פיקוח של עד ארבע שעות, 870 שקל תמורת פיקוח ארוך יותר ועוד. גריל, וילנר וטאובר מוסיפים:
"לקביעת תקנות המאפשרות גביית אגרות לצורך השתתפות במימון עלות הבדיקות והחפירות, יש היגיון רב, שהרי אלמלא מקור הכנסה זה סביר מאוד להניח שלא היה באפשרותה של המשיבה לבצע את הבדיקות והחפירות הנדרשות בטרם יינתן האישור החוקי הנדרש לביצוע פעולות במקרקעין שיש בהם אתרי עתיקות, ובכלל זה ביצוע בנייה. שלילת אפשרות זו הייתה עלולה להביא לעיכוב, וכנראה גם עיכוב ניכר, בקבלת אישורי הבנייה הנדרשים בהתאם לחוק".
בית המשפט המחוזי דחה את ערעורם של מושב כרם מהר"ל ו-46 מחבריו על חיובם בתשלום אגרות לרשות העתיקות, תמורת בדיקה מדגמית ובמידת הצורך ביצוע חפירת הצלה באתר עתיקות עליו הם מבקשים לבנות. המחוזי אימץ את פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה וחייב את המערערים בתשלום הוצאות בסך 12,000 שקל.
