ראשי התנועה הקיבוצית דוחים את הצעת רמ"י (רשות מקרקעי ישראל), לשלם לה 33% משווי כל המגרשים למגורים, וזאת כתנאי להסכמת רמ"י להרחבות קהילתיות בקיבוצים. ראשי הקיבוצים אומרים כי על-פי תחשיביהם, מדובר בסכום עתק של 15 מיליארד
שקל, שכמעט כל הקיבוצים לא יוכלו לעמוד בו.
התנועה הקיבוצית הגישה לרמ"י הצעה נגדית: הקיבוצים העומדים בפני הרחבות קהילתיות ישלמו לרמ"י מקדמה בשווי 3.75% מערך המגרש, אחוז שווה למה שמשלמים בעלי דירות בערים, כדי לקבל בעלות מלאה על הדירות. הקיבוצים מעריכים תשלום זה ביותר ממיליארד שקל. בנוסף, מציעים הקיבוצים, הם אכן ישלמו דמי הסכמה, שהם 33% משווי המגרש, אך לא בבת אחת על כל המגרשים, אלא רק על מגרשים שיימכרו לחברים חדשים, במסגרת ההרחבות.
רק 20 קיבוצים נכנסים להרחבות הצעת רמ"י באה בניסיון לפתור את ההקפאה-למעשה של הרחבות קהילתיות בקיבוצים בשנתיים האחרונות. הסיבה: רמ"י קבעה, שכל מי שמבקש להצטרף לקיבוץ ולרכוש מגרש לבניית ביתו, ישלם למינהל עד 91% משוויה הריאלי של הקרקע. בתמורה, יהיה הבית בבעלותו, והוא יוכל למכור או להורישו. רק מעטים יכולים לעמוד בתנאי זה. כ-150 מתוך 274 הקיבוצים מבקשים להכנס להרחבות קהילתיות, אך בגלל דרישות רמ"י, רק ב-20 ישובים יש כיום הרחבות כאלו.
גם בקיבוצים היו הסתייגויות משיטה זו, בעיקר בגלל טיעונים ערכיים: עסקות אלו הופכות את החבר החדש לבעל בית על ביתו, כמעט ללא קשר עם הקיבוץ ועם פעילותו וערכיו.
יש לזכור, שרוב ההרחבות הקהילתיות הן בישובים במרכז הארץ, ובהם שווי הקרקע גבוה מאוד. דוגמאות - בהמשך.
ההצעה החדשה של רמ"י היא, שהתשלום בעד המגרשים יעשה על-ידי הקיבוץ כיחידה אחת, ולא על-ידי כל חבר חדש. לאחר מכן יקצה הקיבוץ מגרשים לחברים, במעין שכירות משנה, וכך יישמר הקשר בין החברים החדשים למסגרת של הקיבוץ. אולם הבעיה היא, כאמור, התשלום הגבוה שדורש רמ"י.
250-200 מיליון שקל מקיבוץ להלן כמה דוגמאות לתשלום הנדרש:
- שפיים - שווי הקרקע למגורים - בנויה ואינה בנויה - כ-750 מיליון שקל, והקיבוץ יידרש לשלם 250 מיליון שקל כתנאי לאישור הרחבה.
- בני דרור - שווי כל מגרש נאמד בכ-1.5 מיליון שקל, ובקיבוץ 400 יחידות. הקיבוץ יידרש, לכן, לשלם כ-200 מיליון שקל.
- גת, גלאון ובית ניר, באזור קריית גת - התשלום יגיע ל-200 אלף שקל לכל יחידת דיור או מגרש.
מקור בכיר בתנועה הקיבוצית אמר: "הצעת רמ"י באה בחשבון רק לגבי ישובים בפריפריה או בספר, אם שווי הקרקע נמוך. אמנם, רוב הקיבוצים נמצאים באיזורי ספר, אך הביקוש לדירות בהם אינו גבוה. הביקוש מתרכז בכ-70 קיבוצים הנמצאים באיזורי תל אביב, המרכז, חיפה וירושלים, ושם מחירי המגרשים גבוהים מאוד וקיבוצים יידרשו לשלם מאות מיליוני שקלים!".
המפעלים האיזוריים יעזרו? המקור אומר עוד, כי אם מדובר בסכומים לא-גדולים יחסית, בעיקר בקיבוצים בצפון ובדרום, יוכלו הקיבוצים להיעזר בהלוואות שיקבלו מהמפעלים האיזוריים. הלוואות אלו יוחזרו לאחר מכירת הקרקע למתיישבים החדשים, שישלמו בעדה לקיבוץ. אולם המפעלים האיזוריים לא יוכלו לתת הלוואות במאות מיליוני שקלים, כפי שמחייבת התוכנית החדשה.
יודגש, כי הדיון והמחלוקת נוגעים רק למה שמכונה "שטח המחנה", כלומר אדמות הקיבוץ המיועדות למגורים בהווה או בעתיד. אין דיון ואין מחלוקת על הקרקעות החקלאיות של הקיבוצים, ששטחן כ-2.2 מיליון דונם - כ-11% משטחה של ישראל.