11 משרתי קבע בדרגת נגדים בגמלאות הגישו למחוזי בתל אביב ערעור על פסק דינה של וועדת הערר לפי חוק שירות הקבע בצה"ל שעסק בסוגיית זכאותם לתגמול בעבור ימי החופשה שנצברו על ידם במהלך שרותם הצבאי בין השנים 90-96. בפסק הדין נדחה על הסף ערעורם של גמלאי הקבע על החלטת הגורם המוסמך בצה"ל שקבע כי הם אינם זכאים לתשלום המבוקש על ידם. כל אחד מהמערערים אף חויב בהוצאות בסך 7500 שקל.
לאור ריבוי המקרים והטענות של משרתי הקבע שהשתחררו לקבל תשלום עבור ימי חופשה שלא נוצלו הקים צה"ל וועדת חקירה בנושא אישור רטרואקטיבי לצבירת חופשה טרם שנת העבודה 1997. לאחר הגשת דוח וועדת החקירה הוחלט בצה"ל לדון רק בבקשות לצבירת חופשות לתקופה של 7 השנים שקדמו ליום הגשת התביעה, ולדחות תביעות החורגות מתקופת 7 השנים בעילה של התיישנות.
מאחר שתביעת המערערים לימי חופשה צבורה נולדה יותר מ-7 שנים מיום שהוגשה הפנייה לצה"ל( הכוונה לשנים 90-96) נדחתה פנייתם בנימוק של התיישנות. בפנייתם לוועדת הערר טענו המערערים כי הרשומה הצה"לית אינה מבטאת נכון את ימי החופשה המגיעים להם וכי התקלה ברישום בשנים 90-96 בהן לא נרשמו ימי החופשה הצבורה שלהם הם זכאים הינה באחריות הגורמים במערכת הצה"לית ולא שלהם ומכאן שעל צה"ל לשלם בעבור תקלה זו.
בערעורם לבית המשפט המחוזי טוענים המערערים כי ממחלקת הפרישה של משרד הביטחון נמסר להם כי עקב תקלה במחשבים נגרעו ימי החופשה הצבורה וכי נאמר להם כי עליהם לעבור תהליך של ועדת קצין חוקר לבירור הסוגיה, דבר שגרם להם לעוגמת נפש. "האם לאחר שנות שרות ארוכות אותן העבירו ללא רבב תוך הקדשת חייהם למען בטחון המדינה הם נחשדים בחוסר אמינות ואמורים להידרש לעבור בדיקת קצין חוקר?!" נאמר בערעור.
לדברי המערערים חרף דרישה תמוהה ומעליבה זו הם עשו כנדרש ואולם בסופו של יום הוחלט באופן גורף וזאת באפליה ואי שוויון לעומת גמלאים אחרים אשר הכירו להם בימי החופשה בין השנים 90-96,לדחות את דרישתם ולא להכיר בזכותם לקבלת התגמולים בעבור ימי החופשה שנצברו על ידם.
בערעור נטען כי ועדת הערר שגתה בהתעלמה לחלוטין מהאפליה וחוסר השוויון בין המערערים לבין חבריהם גמלאים אחרים אשר להם כן הכירו בזכות לקבלת גמול עבור ימי החופשה שנצבר על ידם ובשל תקלת מערכת נגרעו מהרשומות.
אשר על כן מתבקש בית המשפט המחוזי לבטל את פסק דינה של וועדת הערר בראשותו של השופט בדימוס
משה רביד.