השתלה בלתי חוקית: פיצוי ולא שיפוי

אדם שעבר השתלת כליה בלתי חוקית בקוסובו, לא יקבל שיפוי על ההוצאות אלא פיצוי על מחלתו. כך קבע (יום ד', 23.10.13) בית המשפט העליון. גולן ונונו רכש בשנת 2005 ביטוח בריאות בחברת הפניקס, ובפברואר 2008 ביקש ממנה לאשר לו השתלת כליה בקוסובו. חודש לאחר מכן התפרסם החוק לאיסור סחר באיברים, אשר נכנס לתוקפו במאי 2008. ונונו עבר את ההשתלה ביולי 2008, ובינואר 2009 התפרסם חוזר המפקח על הביטוח שהנחה את החברות כיצד לנהוג לאור חוק איסור סחר באיברים. ונונו תבע מהפניקס שיפוי בסך למעלה מ-400,000 שקל, אך תביעתו נדחתה לאור החשד שהניתוח נעשה תוך סחר בלתי חוקי באיברים. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את תביעתו של ונונו, והשופט יצחק עמית דחה את ערעורו. ונונו טען שלא ניתן להחיל עליו את חוק איסור הסחר, שכן הוא נחקק לאחר שרכש את הביטוח, אך עמית אומר: "חוק השתלת אברים אך נתן ביטוי לתקנת הציבור ולתפיסה מוסרית-ערכית, הרואה את התופעה של סחר באברים כעומדת בסתירה חזיתית לתפישות היסוד ולנורמות האתיות המקובלות בימינו במדינות העולם המתקדמות... תקנת הציבור היא המקור הנורמטיבי לאיסור על סחר באיברים עוד לפני חקיקת החוק וכך סברו גם ערכאות קמא ואין לי אלא להצטרף לדברים". לעומת זאת קבע עמית, כי על הפניקס לשלם לונונו 215,000 שקל - סכום הפיצוי שנקבע בפוליסה למקרה ש"מצבו הבריאותי של המבוטח המחייב ביצוע השתלה שהינה כריתה כירורגית או הוצאה מגוף המבוטח של ריאה, לב, כליה, לבלב, כבד וכל שילוב ביניהם, והשתלת איבר שלם או חלק מאיבר אשר נלקחו מגופו של אדם אחר במקומם או השתלה של מח עצמות מתורם אחר בגוף המבוטח". עמית מסביר, שחוזר המפקח על הביטוח הורה לחברות לשלם פיצוי הכפוף להמצאת אישור רשמי בדבר הצורך בהשתלה, משום שהוא אינו נחשב כמימון של ביצוע ההשתלה ולכן אין הוראות חוק איסור הסחר חלות עליו. לדבריו, מסקנה זו מתחייבת מכך שהחוק והחוזר נועדו להחמיר את התקנות בנוגע לתשלומים בגין השתלות, וכאמור - כיום ניתן לשלם את הפיצוי. לכן, לא ייתכן שמצבו של ונונו, שרכש את הפוליסה לפני החוק והחוזר, יהיה גרוע יותר מזה השורר כיום. בשולי הדברים אומר עמית - והשופט יורם דנציגר מסכים עימו - כי ייתכן שבמשך השנים יחול שינוי בנורמות החברתיות המתייחסות בשלילה לתרומת איברים בתשלום, ובהתאם לכך ישתנה ההסדר החוקי בנושא. דנציגר מעיר, כי "אותם חששות התומכים במניעת סחר כאמור באיברים כנגד תמורה ניתנים להסדרה וקיימים מנגנונים שונים של פיקוח ובקרה שיש בהם כדי לנטרל את הסכנות שבאישור סחר באיברים מן החי". הפניקס חויבה לשלם לונונו 215,000 שקל בתוספת הפרשי ריבית והצמדה משנת 2004 והוצאות בסך 75,000 שקל. השופט אורי שהם הצטרף לדעתם של עמית ודנציגר. את ונונו ייצגו עוה"ד שמואל ילינק, צבי ילינק ואמיר לויט, ואת הפניקס - עוה"ד יובל ששון ומיכל ירדני.