יושב-ראש מפלגת העבודה שלי יחימוביץ' תוקפת את כוונתו של שר התחבורה ישראל כ"ץ לסלול קו רכבת לאילת. בכינוס יום התחבורה הציבורית שארגנה עמותת תחבורה היום ומחר, אמרה יחימוביץ': "למרות שזה נשמע פחות סקסי לטיפול, הבעיה מספר אחת היא הגודש במטרופולינים. בה צריך לטפל באופן מיידי ובה צריך לשים את המשאבים". "אני יודעת שסלילת רכבת לאילת נשמעת טוב הרבה יותר על הנייר, אבל בסופו של דבר האופן שבו נוגעים השינויים האלה בחייהם של בני אדם רגילים, מעמד ביניים ועניים, המגע בטיפול בסוגיית הגודש במטרופולינים, פותר יותר בעיות ליותר בני אדם ומעלה את איכות חייהם של יותר אזרחים במדינת ישראל. העבודה הסיזיפית בתחום התחבורה היא שיפור השירות בתוך המטרופולינים", דברי יחימוביץ'. גם חבר הכנסת דב חנין (חד"ש) שמתנגד לרכבת לאילת, טען כי היא באה על חשבון הדברים החשובים באמת. בפתח דבריו התייחס לקו האדום בגוש-דן ואמר: "הלאמת הרכבת הקלה הייתה דבר נכון, אבל הלאמה אינה פתרון פלא. מאחורי הרפורמה בגוש-דן עמדו אנשים מצוינים וחשיבה מקצועית. אבל בעניינים סביבתיים - מה שאינו טוב מספיק הוא אויב של הטוב. בלי השלמה שהייתה תלויה במשרד התחבורה - נת"צים [נתיבי תחבורה ציבורית] - נותרנו עם מהלך שתסכל את הציבור. אנשים לא שינו את נוחות השימוש שלהם בתחבורה הציבורית. הם הרגישו תקועים באותו מקום. כך מאבדים את הביטחון, כי רצון טוב בלי מספיק נחישות הוביל להתנהלות בעייתית". הדובר המשיך והתייחס לתקציבי התחבורה: "לא מעט כסף מושקע בתחבורה. מיליארדים יושקעו ברכבת לאילת, שחלקה מתחת ליערות בהם יהלכו דובים... משקיעים במה שהוא לא הנחוץ, החשוב והדחוף - שיפתור את בעיות התחבורה האמיתיות. התוצאה עלולה להיות, שלְמַה שנצטרך כסף - לא יהיה לנו". בכינוס דיבר גם חבר הכנסת ניצן הורוביץ (מרצ) שאמר: "המושג BRT [אוטובוס רב-קיבולת] שפעם נשמע משונה, הזוי ותלוש, הופך לשיח המרכזי. פתרון בעיית הגודש בגוש-דן ישפיע על המדינה כולה. חלום המטרו היפה שמדברים עליו כבר חמישים שנה גדודים של ממשלות ושרי תחבורה תקוע. אפילו חפירת הפירים להכנסת מכונות הכרייה מתעכבת. אשמח שהפרויקט יסתיים אבל בינתיים הוא מקרטע". על האפשרות לקטוע את הפרויקט אמר: "תהיה זו איוולת לצאת בשלב הזה. בינתיים צריך להפעיל BRT באוטובוסים חשמליים עבורם אין צורך בחפירות ושימוש בתשתית כביש. ה-BRT נותן שירות לא פחות מרכבת קלה ומרכבת תחתית. אני רוצה שתוקם מערכת תחבורה כזו שקיימת ב-150 ערים בעולם. הנתונים אומרים שרק 3% בישראל משתמשים באוטובוס מבחירה. ישראל אינה חייזר ואינה חיה על הירח - מה שעובד שם, אין סיבה שזה לא יעבוד כאן". עמיתתו למפלגה ויושב-ראש השדולה לתחבורה בת-קיימא, חברת הכנסת תמר זנדברג אמרה: "הנגישות והקיימות כמעט שאינה קיימת היום. צריך להבין שתחבורה מדלת לדלת - מהבית למחוז חפצנו בזמן קצר ובזול - זה דבר שלא יקרה לעולם. תחבורה ציבורית כוללת היקפיות שיש בה גם המתנה וצפיפות. אבל אם זה מתוכנן היטב ובנוי היטב הדבר פותח מרחב אפשרויות לניידות ולנגישות למקומות בהם לא תכנָנו לעבור מלכתחילה". נושא נוסף עליו עמדה זנדברג היה התכנון. "כשהמדינה נבנתה, עקרונות התכנון הנחו אותה. לא הניידות או הצפיפות הנחו, אלא שיקולים אחרים. כך הגענו להיות שיאני מספר הישובים לנפש ושיאני התפרוסת הגיאוגרפית, למרות שאנו מדינה קטנה. חייב להיות שיתוף פעולה עם תכנון פיזי ומרחבי. הרכבת לאילת אושרה בממשלה אבל הקרב עליה הוא ארוך".