עמר מוראד פנה לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה להפחית את העונש החמור וחסר התקדים לדבריו, של התליית רשיונו לחמש שנים שהושת עליו על-ידי השופט בדימוס
אמנון סטרשנוב, אליו הואצלו סמכויות שר הבריאות בענייני משמעת.
מוראד הינו אח מוסמך תושב כפר קאסם ובעליה של מרפאה במקום. במאי 2009 הוגש נגדו כתב אישום לבית משפט השלום בפתח תקוה, בטענה כי קשר קשר יחד עם עובדי המרפאה להונות את רשויות הצבא. זאת בכך שסיפקו תעודות מחלה כוזבות לחיילים באופן שיטתי במטרה להגדיל את רווחי המרפאה. בחלק מהמקרים ניתנו תעודות כוזבות לחיילים שלא התייצבו כלל במרפאה וממילא לא עברו כל בדיקה. בתמורה גבו עובדי המרפאה מהחיילים סך של 100 שקל עבור כל תעודה כוזבת.
מוראד הורשע על-פי הודאתו ונדון לשישה חודשי עבודות שירות וקנס של 15,000 שקל. בעקבות מעשיו הגישה התובעת הראשית במשרד הבריאות קובלנה נגד מוראד על כך ש"הורשע בעבירה שיש עמה קלון או שיש בה כדי להראות שהוא חסר אחריות הדרושה לעסוק בסיעוד".
מוראד הודה במעשיו בפני ועדת המשמעת שמונתה על-ידי מנכ"ל משרד הבריאות, הביע חרטה על מעשיו, וביקש להסתפק בעונש שהושת עליו במסגרת ההליך הפלילי ולהימנע מ"כפל ענישה". הוועדה הדגישה בהחלטתה את החומרה במעשיו של מוראד, שלדבריה ניצל את מעמדו ויכולותיו כבעל מרפאה כדי לרמוס ברגל גסה את האמון שניתן בו תוך פגיעה מהותית ברשויות הצבא ובציבור כולו לשם גריפת רווח כלכלי.
הוועדה המליצה להתלות את רישיונו של מוראד למשך חמש שנים ומנכ"ל משרד הבריאות, פרופסור רוני גמזו, החליט לאשר את ההמלצה ולאמצה. מוראד הגיש ערר על ההחלטה בפני השופט בדימוס אמנון סטרשנוב אולם הערר נדחה.
בערעורו על החלטתו של סטרשנוב, טוען מוראד כי הוועדה בחרה להשית עליו עונש תקדימי בחומרתו, וכי המדובר במעידה חד-פעמית. לדבריו הוא נטל אחריות כמנהל המרפאה אף שלא הנפיק בעצמו תעודות מחלה כוזבות, מה גם שאינו רופא וכלל לא נכח במרפאה בעת קרות האירועים.
לדעת מוראד, ועדת המשמעת החליטה להחמיר בעונשו מעבר לכל תקדים משפטי, והעונש שהטילה עליו הינו חמור ולא פרופורציונלי. זאת ביחס לגובה הכספים אשר נגבו על-ידי עובדי המרפאה שבבעלותו - כמה מאות שקלים.
עוד טוען מוראד כי בעניינו מדובר באכיפה בררנית ובהחמרת יתר בלתי פרופורציונליות.