על-פי תוכנית ההתייעלות שנקבעה למשרד הביטחון, משלחת הרכש של המשרד בארה"ב הייתה אמורה לעבור תהליך קיצוץ נרחב שכלל בין השאר גם קיצוץ בכוח האדם של המשלחת.
התהליך, שהחל בשנת 2009, היה אמור לצמצם את כוח האדם במשלחת ב-30%. בפועל, בדיון של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, התברר (יום א', 27.10.13) כי הקיצוץ בסופו של דבר יסתכם ב-12% בלבד לערך.
ח"כ עופר שלח (יש עתיד) אמר כי לאורך השנים האחרונות, החלק היחסי מתוך תקציב הביטחון שמופנה לטובת נושאים שאינם קשורים במישרין לפעילות מבצעית ורכש, כדוגמת שכר אנשי הקבע והגמלאות, הלך וגדל, דבר שפגע ביכולתה של מערכת הביטחון לממש את ייעודה. "הנתונים הללו יוצרים עול כבד על מערכת הביטחון וצריך לתת את הדעת", הוא אמר.
ח"כ
מאיר שטרית (התנועה) ציין כי לדעתו השאלה המרכזית שיש לבחון לעומק היא סוגיית היציאה המוקדמת של קציני צה"ל לפנסיה. "נושא זה הוא אחד המקומות שבהם ניתן לחסוך הרבה מאוד כסף לצבא", ציין. "אין שום סיבה בעולם שאנשי קבע שאינם לוחמים, כמו פסיכולוגיים או רבנים, לא יצאו לפנסיה בגיל 67 כמו כל אזרח רגיל שעובד באותו מקצוע". לטענת ח"כ שטרית, "כאן נמצא הכסף הגדול ואין לי בעיה להשאיר לצה"ל את אותו תקציב רק שיופנה לצרכים המבצעיים ולא לפנסיה המוקדמת".
מנגד השיבו נציגי צה"ל, כי השכר לא גדל בשנים האחרונות וזאת בניגוד לעלייה המשמעותית שהייתה במשרדי הממשלה האחרים. עוד הוסיפו קציני צה"ל, כי הפרישה המוקדמת, יחסית, של קציני צה"ל לפנסיה, מאפשרת לצה"ל לייעל את המערכת דרך הצערתה, דבר שבפועל משפר את כשירותה.
