הפרטת פעולות אכיפת החוק בישראל נעשתה בשלושת העשורים נעשתה באופן ספוראדי, ללא תכנון מסודר וללא מעקב אחר תוצאותיהן או בחינה מקיפה שלהן. כך קובע דוח ראשון מסוגו אודות רמת ההפרטה של אכיפת החוק בישראל שפרסמה (יום ב', 28.10.13) האגודה לזכויות האזרח.
על-פי הדוח, לא זו בלבד שלא התקיים כל דיון ציבורי או פרלמנטרי משמעותי בתופעת ההפרטה של אכיפת החוק, אלא שחלק ניכר מההפרטות בתחום זה בוצעו הרחק מעין הציבור, בהחלטות מינהליות פנימיות בתוך הרשויות.
באופן כזה הופרטו, למשל, מערכת הגבייה ברשויות המקומיות ומוסדות חסות הנוער, המשמשים חלופת כליאה עבור בני נוער עבריינים. כך גם הוחלפו התובעים הפליליים במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות בעורכי דין פרטיים, המייצגים את המדינה בהליכים פליליים.
כיום, גורמים פרטיים הפועלים למטרות רווח מורשים להפעיל כוח כלפי אזרחים או להגביל זכויות במגוון רחב של סיטואציות: עורכי דין פרטיים המועסקים כתובעים פליליים על-ידי משרדי הממשלה השונים מחליטים על העמדה לדין של אזרחים וחברות, ומתוגמלים בהתאם; יחידות סיור עירוניות המורכבות ממאבטחים מפטרלות ברחבי הערים, מבצעות מרדפים, מציבות מחסומים ומעכבות אנשים; חברות גבייה פרטיות מטעם רשויות מקומיות עוקבות אחרי אזרחים ולאחר מכן הן אלו שמחליטות אם לעקל חשבונות בנק, משכורות או רכוש; עובדי עמותות המפעילים מעונות נעולים לנוער עבריין רשאים להשתמש בכח ולנעול את הקטינים בחדרי בידוד לצורך ריסונם ומניעת בריחתם.
סמכויות שיטור למאבטחים מאבטחים, כידוע, הם "זולים" יותר משוטרים. הם מועסקים בתנאי שכר נמוכים, אינם עוברים את ההכשרות של המשטרה ואינם נתונים לפיקוח משמעותי, וממילא רף הקבלה לתפקידי אבטחה נמוך בהשוואה לרף הקבלה למשטרה. בשנים האחרונות מקדמת הממשלה חקיקה לשינוי מהותי ודרסטי של תפקיד המאבטחים עובדי החברות הפרטיות, שיקנה להם סמכויות מעין-שיטוריות במקומות ציבוריים ובתי ספר, דוגמת מניעת כניסה של אנשים למקומות, סילוק אנשים או עיכובם, וכל זאת תוך שימוש בכוח.
לטענת מחברי הדוח, לא מדובר רק בהגנה מפני אדם אלים, אלא גם על תכליות מעורפלות של מניעת אלימות בעתיד. "בירושלים המזרחית, בה משמשים מאבטחים פרטיים ככוח שיטור של ממש, כבר אירעו מספר מקרים של ירי לא מבוקר מידי מאבטחים, שגרמו לפגיעות בגוף ובנפש. למרות היקף הסמכויות הרב שניתן למאבטחים, כמעט ואין פיקוח ציבורי עליהם או גורם מרכזי שתפקידו לטפל בתלונות נגד מאבטחים שחרגו מסמכותם, ניצלו אותה לרעה או הפעילו כוח בניגוד לדין", ציינו.
עוד הוסיפו כי הקניית סמכויות שיטור למאבטחים פרטיים מעלה גם חשש להפעלת הסמכויות המיוחדות לטובת אינטרסים צרים של המעביד או שוכר השירותים.
במושב החורף צפויה ועדת הפנים של הכנסת לקדם חקיקה שמטרתה הקניית סמכויות שיטור למאבטחים במקומות ציבוריים, מקומות בילוי ואף בתי ספר.
כבר כעת, בעשרות רשויות מקומיות פועלים כוחות שיטור עירוניים המורכבים ממאבטחים פרטיים חמושים העוסקים בפעולות שיטור לכל דבר, אף שמעולם לא הוענקו להם סמכויות חוקיות. הם מעכבים "חשודים", מפעילים מחסומי דרכים, עורכים חיפושים בכלי רכב ואף מנהלים מרדפים.
תושבי רשויות מקומיות בהן יש משטרות עירוניות נדרשים לשאת בעלות, נוסף על תשלומי הארנונה והחל מ-2008, מאבטחים ממלאים את מקומם של שוטרים באירועי ספורט, והם אוחזים בסמכויות רחבות היקף, הכוללות עיכוב והובלה בכוח של אדם, גם אם לא פעל באלימות. התנאי לקבלת הסמכויות הללו היה השתתפות בהכשרה בת 3-6 ימים.
הפרטת התביעה הפלילית מחברי הדוח מציינים כי בשל הסיבה שהגשת תביעות מטעם המדינה וניהולן חייבת להתקיים ללא משוא פנים, תוך ענישה הולמת של עבריינים והגנה על הנפגעים, לצד הגנה על זכויות הנאשמים ומניעת עינוי דין נאסר על עורכי דין בשירות הציבורי לעבוד ואפילו להתנדב כעורכי דין בכל מקום אחר מלבד שירות המדינה. אלא שבמקביל, מדי שנה, מנהלים עורכי דין פרטיים אלפי הליכים משפטיים מטעם משרדי ממשלה, רשויות ציבוריות ורשויות מקומיות. עורכי הדין הללו מחליטים על הגשת כתבי אישום, סגירת תיקים, ביטול קנסות ועוד.
לאחרונה הודיע היועץ המשפטי לממשלה על הקמת יחידה לריכוז התביעה הפלילית, שמטרתה לקבוע נהלי עבודה אחידים, לפעול למניעת ניגודי אינטרסים ולהגביר את הפיקוח המקצועי ואיכות העבודה של התובעים הפרטיים.
ב-1998 הודיע היועץ המשפטי לממשלה על כוונתו לצמצם "עד כדי ביטול" את היקף ההעסקה של עורכי הדין הפרטיים כתובעים בשירות המדינה. אלא שבעשור האחרון דווקא חל גידול של 30% במספרם והם מונים כיום כ-1700 עורכי דין הנתונים לפיקוח חלקי בלבד. במשרד המשפטים לא ידעו למסור, למשל, כמה כתבי אישום מוגשים מדי שנה על-ידי עורכי הדין הללו.
עורכי הדין הפרטיים מורשים להמשיך לייצג לקוחות פרטיים בהליכים מול המדינה, במקביל לעבודתם כתובעים מטעם המדינה. עו"ד פרטי המשמש כתובע מטעם המשרד להגנת הסביבה ומנהל תיק פלילי נגד מנהלי מפעל, עשוי לייצג במקביל את המפעל המתחרה.
התשלום לתובע הפרטי מחושב בדרך כלל בהתאם למספר וסוג הפעולות המשפטיות שבוצעו. כתוצאה מכך, לעורכי הדין הפרטיים יש תמריץ כספי להגיש כתבי אישום ולנהל הליכים פליליים. ברבים מהמכרזים לא נדרשת מהתובעים החיצוניים מומחיות בתחום שבו הם מייצגים את המדינה. במכרז לתביעות בנושא חוקי עבודה, לא נדרש ניסיון קודם בתחום דיני העבודה; במכרז של המשרד להגנת הסביבה לא נדרש ניסיון קודם בתחום של הגנת הסביבה.
