שטראוס המציאה יש מאין פס ייצור של מוצרים אותם היא מכנה בתואר "גבינת שמנת" או "גבינת קרם שמנת". מוצרים אלו מכילים 3%-5% שומן בלבד והם מורכבים בעיקר מחלב וממייצבים מסוגים שונים המעניקים לגבינה מרקם רך למחצה. כך נטען בבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד שטראוס בטענה להטעיית צרכנים והפרת תקנים רשמיים.
לדברי התובעת, רווית לוי מקריית חיים, המדובר בגבינות אשר בהתאם לתקן הישראלי הרלוונטי שמן הנכון הוא גבינה לבנה רכה (למריחה) אולם שטראוס בחרה להתעלם מהתקן ולכנותן בתואר המפתה "גבינת שמנת" או "גבינת קרם שמנת" בניגוד להוראות התקן, לפיה אין לכלול את המילה "שמנת" בשמו של מוצר שהתקן אינו חל עליו וכי מותר לעשות זאת רק בשם של מוצר המכיל שומן חלב.
במקרה הנדון, נאמר בתביעה, המוצר איננו שמנת ואין כל תקן המתיר לכלול את המילה "שמנת" בשמו. נהפוך הוא - קיים תקן המגדיר את שם המוצר באופן שונה בתכלית. לטענת התובעת, שטראוס פועלת על-מנת להשיא את רווחיה ולמכור לצרכן מוצרים במחיר גבוה המשקף אולי את שמם המטעה אך לא את מהותם.
לדברי התובעת, המוצרים נשוא התביעה הם "גרסת" שטראוס למוצר אמריקני מפורסם המכונה בתואר "CREAM CHEESE" ואשר תרגומו לשפה העברית תואם את הכינויים בהם עושה שטראוס שימוש, ובכך מסתיים הדמיון בין המוצר האמור לבין מוצריה של שטראוס נשוא כתב התביעה.
בתביעה נאמר כי התובעת הוטעתה בכך שרכשה מוצר שונה בתכלית - גבינה לבנה רכה למחצה שמרקמה הושג באמצעות שימוש בארבעה סוגי מייצבים, מאשר המוצר "גבינת קרם שמנת" או "גבינת שמנת" אותו התכוונה לרכוש, וכי היא לא שיערה בנפשה ששטראוס "המציאה" מוצר זה יש מאין תוך הפרת תקנים רשמיים ויצירת מצג מטעה.
התובעת מבקשת מבית המשפט לחייב את שטראוס לפצות את צרכניה בגין הנזק הממוני על-ידי השבה חלקית של 30% ממחירם של המוצרים וכן לפצות אותם בגין נזק בלתי ממוני המתבטא בעוגמת נפש עת גילו כי הוטעו, פגיעה באוטונומיה וביכולת ההשוואה.
בנוסף מתבקש בית המשפט להורות לשטראוס להתאים את שמם של המוצרים להוראות הדין ולכנות את המוצרים בשמם הנכון - "גבינה לבנה" ולפחות להסיר את המילה "שמנת" משם המוצר. סכום התביעה המצרפי מוערך ב-8 מיליון שקלים.
