מליאת הכנסת אישרה בקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 10), התשע"ד-2013, שהגישה הממשלה. ההצעה נדונה בוועדת הכלכלה, בראשות ח"כ
אבישי ברוורמן (העבודה).
היו"ר ברוורמן, הזכיר בדיון הוועדה כי הרפורמה פוצלה מחוק ההסדרים, לאחר שחברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה מתחו עליה ביקורת. הוא הוסיף כי דרש ממשרדי הכלכלה והאוצר, וממכון התקנים וההסתדרות, להגיע להסכמות בנושאים שהיו במחלוקת. "בשבועות האחרונים, ובפרט בימים האחרונים, אפשר היה לראות רצון טוב משני הצדדים, שהגיעו להסכמות מאוזנות, שמבטיחות מצד אחד את השמירה על מהות הרפורמה, שאני מקווה שתביא באמת ליצירת תחרות והורדת מחירים, ומצד שני תשמור על בטיחות הציבור. שכן אנחנו לא רוצים לראות את השווקים שלנו מלאים במוצרים מסוכנים, שלא עומדים בתקנים המחייבים".
הצעת החוק שאושרה סופית נועדה להביא ליישום המלצות ועדת טרכטנברג בתחום הייבוא לישראל ולבצע רפורמה במכון התקנים. ההצעה קובעת מספר תיקונים בחוק התקנים, התשי"ג-1953, ובפקודת הייבוא והייצוא, שעניינם ייעול של הליכי אימוץ תקנים בינלאומיים או הליכי שינוי של תקנים בינלאומיים שאומצו כתקן רשמי בישראל, מתוך מטרה לפשט את הליך הייבוא ולעודד סחר חופשי.
אכיפה ללא מדים הצעת החוק מחייבת עוסק להודיע לממונה על התקינה על כל מקרה בו נודע לו כי מצרך שייבא או ייצר לא עומד בדרישות התקן הרשמי החל על המצרך. עוד מסמיכה הצעת החוק, את הממונה על התקינה, להורות לעוסק להודיע או לפרסם, כי מצרך אינו עומד בדרישות התקן הרשמי החל עליו. הוא רשאי גם להודיע לעוסק להפסיק לייצר מצרך או להשמידו אם נמצא שהוא מסכן את שלום הציבור. כמו-כן, נקבעו אמצעי אכיפה מנהליים שהממונה על התקינה יהיה מוסמך להטיל על עוסק, בשל הפרות הקבועות בהצעת החוק. בנוסף, תתוקן פקודת הייבוא והייצוא כך שייקבע הסדר ספציפי לעניין ייבוא טובין שחל עליו תקן רשמי, כך שניתן יהיה להגיש תצהיר בדבר התאמת מצרך לתקן הרשמי החל עליו, ללא צורך בביצוע בדיקת התאמה.
מחלוקת נוספת נגעה למתן הסמכות לשר הכלכלה לקבוע את המחירון של מכון התקנים, בבדיקות בהן המכון הוא מונופול - היחיד המוסמך לבצע את הבדיקה. במקרה זה אושרה הצעת הוועדה, לפיה המכון יגיש את המחירון שלו לשר, שיהיה רשאי לקבוע בצו מחירים נמוכים יותר - אך הצו יובא לאישור ועדת הכלכלה. עוד אושרה דרישת הוועדה לקבוע כי במקרים בהם המכון גבה אגרה גבוהה יותר מזו שאושרה לו, הוא ישיב את ההפרש לבעל העסק בתוספת ריבית והצמדה מיום התשלום. בניגוד להצעה המקורית, לפיה הוצע להשיב את ההפרש תוך 60 יום מאישור הצו, אך ללא ריבית והצמדה.
עוד אישרה הוועדה את בקשת השר, לפיה פקחי המשרד שיבצעו אכיפה בשווקים לא יחויבו ללבוש מדים, על-מנת לאפשר אכיפה אפקטיבית. נציגת המשרד לביטחון פנים, איילת לוי, הבהירה כי הסיכום הוא שהפקחים יחויבו ללבוש מדים כאשר הם מפעילים סמכויות פליליות, ובמקרים בהם הפקחים מפעילים סמכויות מנהליות הם יידרשו לענוד תג זיהוי.
עוד קבעה הוועדה כי החוק ייכנס לתוקף חודשיים לאחר פרסומו ברשומות, למעט הסעיפים המחייבים בעלי עסקים להודיע לממונה על התקינה על תקלות במוצרים והסעיפים הנוגעים לעיצומים הכספיים - שייכנסו לתוקף חצי שנה לאחר יום הפרסום. בנוסף לכך, הוועדה אישרה כי שר הכלכלה ושר האוצר יהיו רשאים, באישור הוועדה, לדחות את כניסת הסעיפים הללו לתוקף בחצי שנה נוספת, אם הגיעו למסקנה שלא מתקיימים תנאים לביצוע האכיפה או שמערך האכיפה טרם החל לפעול. באשר לסעיפי העיצומים הכספיים נקבע כי הם ייכנסו לתוקף רק לאחר שיותקנו, באישור ועדת הכלכלה, תקנות המסדירות מקרים בהם ניתן להפחית את העיצומים ושיעורי ההפחתה. היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אתי בנדלר, ביקשה התייחסות למצב שבו גם אחרי שנה מערך האכיפה לא יוכל לפעול - והסעיפים האמורים בכל זאת ייכנסו לתוקף.
שר הכלכלה,
נפתלי בנט, התחייב בדיון הוועדה, כי המשרד יהיה מוכן לביצוע האכיפה בזמן. השר בנט הוסיף כי כל סעיף וסעיף שאישרה הוועדה יביא בסופו של דבר להפחתת מחירי המוצרים לצרכן. "אנחנו מורידים את המחירים כמשימה לאומית ממדרגה ראשונה", אמר השר. ח"כ
מיכל בירן התייחסה לדברים ואמרה כי הטענה שהמחירים ירדו היא מופרכת. היא אף הציעה לקיים דיון מעקב, לאחר כניסת החוק לתוקף, לבדוק אם אכן תהיה ירידת מחירים.
24 ח"כים תמכו בהצעה בקריאה השנייה ללא מתנגדים. 26 ח"כים תמכו בהצעה בקריאה השלישית ללא מתנגדים.
