דייר מוגן יפונה לאחר שתקף את הבעלים

דייר מוגן אשר תקף בצורה קשה את בעל הבית, יפונה ממנו בעל-כורחו תמורת פיצוי. כך קובע (יום ג', 29.10.13) בית המשפט העליון בפסק דין ראשון מסוגו. יצחק פז מתגורר מאז 1980 בדירה בראשון לציון שבבעלותו של אסף יניב. היחסים בין השניים התדרדרו לטענות הדדיות חוזרות ונשנות, עד שפז היכה קשות את יניב וגרם לו נכות של 10%; פז הורשע ונדון לעבודות שירות. בעקבות זאת, ביקש יניב לפנות את פז, אך הלה טען שמדובר היה במקרה חד-פעמי ולא בהטרדה/הרגזה על בסיס קבוע, מה שמהווה עילה לפינויו. השופטת דפנה ברק-ארז דנה ארוכות בזכויותיו של דייר מוגן ובצורך לאזן אותן אל מול זכויותיו של בעל הבית, ומשם עוברת לדון בשאלה מה הן עילות הפינוי בהקשר הנדון. היא קובעת: "ברגיל, דומה שהתנאי בדבר 'דרכו' של הדייר 'להטריד או להרגיז' תיחשב כמתקיימת על בסיס "רצף" של אירועים שיש בו כדי להקים 'דרך'. אולם, עיון בסעיף 131(5) לחוק הגנת הדייר, בהקשרו החקיקתי הרחב, מוביל למסקנה כי אין מקום להדוף על הסף את האפשרות שאירוע בודד יניח תשתית עובדתית מספיקה לקביעה שדרכו של הדייר להטריד, ובלבד שיהיה זה אירוע קיצוני, חריג ובעל עוצמה היוצר הטרדה נמשכת מהיבטו של המוטרד". לדברי ברק-ארז, יש להביא בחשבון בהקשר זה גם את זכותו של הדייר לקורת גג לצד זכותו של בעל הבית עצמו להתגורר בביתו, ואת זכויותיהם של נפגעי עבירה ("להקלה עם נפגעי עבירה להמשיך את חייהם כך שלא יתנהלו ב'צילה' של הפגיעה"). לצד זאת, אומרת ברק-ארז: "בהסתכלות כוללת על הסוגיה, יש לתת את הדעת גם על כך שפינויו של דייר מוגן מהדירה שבה התגורר ומסירתה לידי הבעלים כפנויה מעלה את ערך הדירה באופן ניכר. הדבר עשוי להוות תמריץ עבור בעלי הדירות לנסות ולמצוא עילה לפינוי דיירים מוגנים (אף כאשר פינוי כזה אינו מתחייב לפי הדין), ואף חלילה ליזום איתם עימותים לצורך כך. "נוכח האמור, נדרשים בתי המשפט לבחון בקפידה את נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, על-מנת לקבוע האם מדובר בדייר שנכון לראות בו מי 'שדרכו להטריד' או שמא בהטרדה הדדית בין דייר לבין בעל הדירה. אולם, גם אם מתיחות קודמת בין הצדדים עשויה להשליך על ההכרעה בשאלה של 'דרכו להטריד' יש מקרים שבהם מערכת היחסים הקודמת, אף שלא הייתה אידיאלית, 'דוהה' אל מול חומרת האלימות שמדובר בה". על המקרה שבפני בית המשפט העליון, אומרת ברק-ארז: "נטען מטעמו של המשיב כי האירוע אינו מאפיין את אורחותיו. אולם, גם אם נניח שאלה הם פני הדברים - חשיפתו של אדם לאלימות בדרגת עוצמה גבוהה, שאף גרמה לפגיעות גוף נמשכות - מעמידה את נפגע העבירה במצב של הטרדה נמשכת, כאשר מקום מגוריו מחייבו לחזור ולפגוש בתוקף באופן יומיומי... חשיפה של אדם לאירוע אלימות קיצוני צפויה להותיר בו חותם החורג מגדרו של האירוע עצמו. כך, ה'משקע' שהותיר האירוע אצל המותקף הוא שיוצר את פוטנציאל ההטרדה". ברק-ארז קובעת, כי יניב ישלם לפז פיצוי של 290,000 שקל תמורת הפינוי. השופטים אליקים רובינשטיין ואסתר חיות הצטרפו לפסק דינה של ברק-ארז, תוך הוספת הנמקות משלהם. את יניב ייצג עו"ד קלמן קרני, ואת פז - עוה"ד אביב טסה ולילך דוידי.