5 פלשתינים ששיתפו פעולה עם כוחות הביטחון הישראלים פנו לבית המשפט המחוזי בלוד בעתירה דחופה להורות לוועדה לטיפול במאוימים של מתאם הפעולות בשטחים, מנהל מינהל האוכלוסין, שרי הפנים והביטחון ומשרד ראש הממשלה, להעניק להם היתר שהייה או לחלופין רישיון ישיבה בישראל. זאת לאור היותם חשופים לסכנת חיים בשטחים וחוסר יכולתם לשוב בשל כך לשטחי הרשות הפלשתינית.
בפנייה לבית המשפט נאמר כי העותרים שיתפו פעולה עם כוחות הביטחון, ובשל כך הוסדרה בעבורם אשרות שהייה ולאחר מכן זכו למעמד של תושב ארעי משך שנים ארוכות. ואולם למרות הזמן הרב שחלף עדיין אין ביכולתם של העותרים לחזור לשטחים בשל סכנת החיים הממשית הנשקפת שם לחייהם.
לדברי העותרים הם חיים מזה שנים בתחומי ישראל והחלו בהליכים לקבלת מעמד קבע ואולם כיום הם נתקלים בסירוב לחידוש מעמדם בישראל, ולאחר שנלקחו מהם תעודות הזהות הפלשתיניות הם נותרו חסרי מעמד בישראל וחסרי אזרחות ככלל.
לטענת העותרים הם מצויים בין הפטיש לסדן, בין חיים בשולי החברה הישראלית בהיותם חסרי מעמד לבין חיים בשטחים תוך חשיפתם לסכנה ממשית על חייהם. לדברי העותרים הם פנו לוועדת מאוימים בבקשה כי תכיר במאוימות ובסכנה הנשקפת לחייהם באם יגורשו לשטחי הרשות הפלשתינית.
לדברי העותרים עד למועד הגשת העתירה לא התקבל כל מענה לפנייתם בבקשה לחידוש מעמדם האזרחי, ולאור סכנת החיים הנשקפת מעל לראשם מוגשת עתירתם זו.
בעתירה נטען כי העותרים זכאים למקלט בגלל שיתוף הפעולה והסכנה הוודאית הנשקפת לחייהם באם יוחזרו לרשות הפלשתינית, וכי במקרה הנדון קיימים טעמים הומניטריים המצדיקים מתן מעמד לעותרים. עוד נאמר בעתירה כי מדינת ישראל הינה האחראית לשלומם וביטחונם של האנשים ש"גויסו" להיות משתפי פעולה וזאת לאור השימוש שעושה המדינה בסייענים במהלך השנים בהן היא מהווה כוח כובש.
לדברי העותרים מדינת ישראל הפרה את הדין הבינלאומי האוסר על עשיית שימוש באנשים מוגנים להשגת מידע לטובת הצבא הכובש, ועל כן מוטלת עליה החובה מובהקת לספק לעותרים ולבני משפחותיהם הגנה יעילה מפני פגיעה.
עוד טוענים העותרים כי השימוש שעשתה ועושה המדינה במשתפי פעולה כדרך של שגרה גורמת לנזק קשה לאוכלוסיית האזרחים המוגנים בכלל, והביאה לפגיעה חמורה בזכויות העותרים לחיים וכבוד. זאת מאחר שלולא הייתה תופעת שימוש במשתפי פעולה כה רחבה לא היו העותרים עומדים כיום בפני סכנה ממשית לחייהם בשל שיתוף הפעולה עם כוחות הביטחון הישראלים.
בנסיבות אלו, נאמר בעתירה ולאור הדין הבינלאומי חייבת המדינה לכבד את זכותם של העותרים כאזרחים מוגנים לחיים ולכבוד ולהגן עליהם באמצעות השבת מעמדם האזרחי שהיה ברשותם.
בית המשפט מתבקש למנוע בצו ביניים שיעמוד בתוקפו עד למתן פסק דין סופי בעתירה אשר ימנע את הרחקתם מישראל.