בעזרת 140 תווים יכולים משתמשי הטוויטר לעדכן ולהתעדכן בזמן אמת. האופן בו ניתן לשתף את הרשת החברתית במידע ואף לחשוף ולהיחשף לרגשות הביאה קבוצת חוקרים לבחון את האפשרות בה ניתן יהיה להיעזר בטוויטר ככלי המשפר אינטראקציה בתוך קבוצות מסוימות ואף להופכן לקבוצות תמיכה. לצורך כך נבחרה סדנת מורים בשנתם הראשונה במערכת החינוך (שנת הסטאז').
מחקרים קודמים בתחום החינוך מגלים כי שנת ההכשרה, במהלכה אחראי המורה על כיתת לימוד היא שנה מכרעת. רבים מפרחי ההוראה מגלים קושי רב להסתגל לסביבה המקצועית החדשה ולעיתים נתונים במצבים של מתח ולחץ יום-יומי. אחרים שואבים תחושת סיפוק והגשמה עצמית מההזדמנות שניתנה להם. על-מנת להגביר את מידת החוסן הפנימי של המורה החדש נערכות סדנות תמיכה בהנחיית מורה מנוסה. סדנות אלו מהוות למעשה את השלב האחרון בתהליך הכשרתו של המורה, מאפשרות למורים המתמחים מקום נייטרלי ואובייקטיבי לשאול שאלות, לחלוק קשיים והתלבטויות ולקבל תמיכה מקצועית.
חלק מהסדנות מקוונות ובמקרים כאלה לא מתקיים מפגש פיזי בין מנחה הסדנה לבין המורה המתחיל, וכמובן שלא מתקיימות פגישות בין המורים המתחילים עצמם. שלוש פעמים במהלך השנה נערכת פגישה פרונטלית בין המנחה לקבוצה, פרט לכך, כל שאר הפעילות מתקיימת במרחב האינטרנטי.
"במחקר ביקשנו לבדוק האם ובאיזו מידה יכול הטוויטר להעצים את החוסן הפנימי של המורים בשנתם הראשונה והאם הטוויטר יכול לשמש תחליף ראוי למפגשים פנים אל פנים ולמלא את החסר מבחינה מקצועית ואפילו תמיכה רגשית", מסבירים החוקרים ד"ר יהודה פלד, ראש החוג ללימודי מידע במכללה האקדמית גליל מערבי וד"ר אפרת פיטרסה המלמדת בחוג אף היא.
המתודולוגיה בה השתמשו החוקרים במחקר איכותני זה הייתה פשוטה למדי: 17 מורים שהשתתפו בסדנה מקוונת במהלך שנת הלימודים תשע"ב ו-30 מורים שהשתתפו בשנת הלימודים תשע"ג התבקשו לצייץ לפחות 4 פעמים במהלך כל יום עבודה. כל הציוצים לוו בהאשטאג ייעודי (סולמית המרכזת לתוכנה נושאים שונים) המאפשר מעקב אחר הציוצים. לאורך המחקר נאספו הציוצים וחולקו לקטגוריות תוכן שונות. כמו-כן הועבר ברשת שאלון עמדות עבור חברי הקבוצה.