היום שאחרי ג'רמי לוין הוא יום שבו טבע מתעוררת לאי ודאות וכאוס גדולים מכפי שחוותה אי פעם. החברה, שכוחה בתחילת דרכה היה בסדר ובארגון שהשוק הישראלי לא הכיר כמוהו, מראה לעולם היום בלגן מהו.
משקיעי החברה, שניסו ככל יכולתם להרגיש בנוח עם התוכנית העסקית המפורטת והמסודרת שהציג לוין, גם אם לא הבינו בדיוק כיצד היא תתרום לחברה, מוצאים עצמם היום בלי תוכנית ובלי מנהיג.
המציאות בטבע היום, ולמעשה כבר כמה שנים, היא כזו: טבע היא חברה גנרית, עם תמחור בשוק והתנהלות ומבנה הוצאות שמתאימים לחברה אינובטיבית. זו כבר לא החברה הרזה, היעילה והצנועה שניהל
אלי הורביץ בשנות ה-80.
שאלת המנכ"ל בשנים האחרונות הייתה כרוכה בשאלת הכיוון העתידי - האם טבע מנסה להפוך לחברה אינובטיבית לכל דבר - פרויקט שאפתני שסיכויי הצלחתו קטנים - או שהיא חוזרת ומצטמצמת לממדים של חברה גנרית, ומנסה לשרוד ככזו, בשוק שנהיה תחרותי וקשה יותר.
שלמה ינאי, המנכ"ל הראשון שניסה להתמודד פנים אל פנים עם היום שאחרי הקופקסון, החליט שטבע תרכוש את היכולות להיות חברה אינובטיבית מבחוץ. אלא שהרכישות שהביא לא הובילו את טבע למקום שאליו היא כיוונה, וכילו את המזומנים הזמינים לה לבצע עסקות דומות בעתיד.
ג'רמי לוין הובא כדי לעשות את אותו הנס - בבריסטול מיירס סקוויב הוא היה אחראי לשורה של רכישות בתחום האינובטיבי, ששדרגו את ממעמדה של החברה בתחום במחיר נמוך יחסית.
אבל הכיוון שבחר לוין היה דווקא כזה של צמצום, של חיסכון בעלויות והורדת ציפיות, מבלי להבטיח את "הקופקסון הבא". הוא טען כי כוחה של החברה דווקא ביכולותיה הגנריות וכי היא תתמקד במוצרים חצי-גנריים-חצי -אינובטיביים, המתאימים לדעתו לחברה יצירת הכלאיים שטבע נהייתה. אולם השוק לא היה בטוח כי המוצרים הללו באמת יכולים לבדל את טבע מחברה גנרית רגילה, וללוין לא ניתנה האפשרות לבחון את התזה בעולם האמיתי.
ובכל זאת, שאלת הזהות הזו - איזו מין חברה טבע רוצה להיות - היא המפתח לרוב ההכרעות העומדות בפניה כעת.
מי יהיה המנכ"ל הבא בתקשורת היורש כבר נבחר -
ארז ויגודמן, היום מנכ"ל מכתשים אגן, חבר דירקטוריון בטבע. ויגודמן טען היום בתגובה רשמית כי טבע לא פנתה אליו, ומכתשים אגן מסרה כי הנושא לא עלה על סדר היום, ולא נראה כי לויגודמן יש סיבה היום לעזוב את מכתשים. אולם על-פי מקורבים, התפקיד בטבע הוא "חלום ישן" עבורו, בעיקר בזכות אלי הורביץ, שהיה בשבילו תמיד מקור השראה.
גם שלמה ינאי הגיע במקור ממכתשים אגן. זה לא מקרי. לחברות דשנים ולחברות תרופות יש מאפיינים משותפים. שתיהן עוסקות בכימיקלים מתוחכמים ופועלות בתחומים עתירי רגולציה. עם זאת, יש גם הרבה שוני - למשל, בלקוחות. ויגודמן גם מכיר את עולם המזון, הדומה באופי השיווק שלו לתרופות ללא מרשם.
אולם, אם טבע עדיין אוחזת בחלום להיות חברת תרופות אינובטיבית - מה עם מנכ"ל שמבין בתחום? אם זו מטרתה, טבע צריכה מנכ"ל עם קורות חיים כמו של לוין, גם אם לא את לוין עצמו. היא צריכה מנכ"ל שיודע לבחור הזדמנויות רכישה בתחום האינובטיבי. היא צריכה אומנם מנכ"ל שיכבד את המורשת הישראלית שלה (לוין אמר שהוא עושה זאת, אבל התנהלותו העבירה מסר אחר), אולם היא לא בהכרח צריכה מנכ"ל ישראלי.
אלא שאחרי הניסיון של לוין, יהיה קשה להביא לטבע מנכ"ל עם קורות חיים כמו שלו. מנהלים אחרים מוערכים כמוהו בתעשיית הפארמה (ולפני שנפגש עם טבע ג'רמי היה מנהל מוערך מאוד), לא ירצו בהכרח להתעסק עם החברה הישראלית ההפכפכה.
מינוי של אדם כמו ויגודמן מפייס את הקולות המאמינים שטבע צריכה להיות ישראלית באופייה. ויגודמן הוא אדם עם ניסיון עשיר כ"מס' 1" בחברה בינלאומית - מה שלא היה ללוין. ויגודמן גם מכיר את טבע היטב. אולם, ויגודמן אינו איש פארמה. ויש רק לקוות שאם ייבחר, טבע לא תשלם על כך מחיר כואב מדי.
מה הסיכוי שידבקו באסטרטגיה הקיימת? בשיחת הוועידה של טבע אחרי הפיטורין, שבה לא נכח לוין, הודיעו דירקטוריון החברה והמנכ"ל הנוכחי איל דשא כי יישמו את התוכנית האסטרטגית שקבע לוין. יו"ר טבע
פיליפ פרוסט אמר כי הוויכוח היה על הטמעת התוכנית ולא על התוכנית עצמה. הוא טען כי מדובר באי הסכמות ברמה של "ניואנסים", למשל על אופי הפיטורין בטבע, ולא על הכיוון האסטרטגי של החברה.
אנחנו מעזים לומר כי הבעיה לא הייתה ההתנהלות של לוין או אי הסכמה על דפוסי הפיטורין או על רמת הישראליות של החברה, אלא הירידה הנמשכת במניה - 11% מיום מינויו של לוין ועד היום. לשם ההגינות יש לומר כי 6% מהירידות נבעו מפיטוריו של לוין. הדירקטוריון ראה זאת כשיקוף של חוסר אמון של השוק בתוכנית האסטרטגית של לוין ובלוין עצמו.
הדירקטוריון אישר את האסטרטגיה של לוין וחתם עליה, ומאז עדיין לא ניתנה לה הזדמנות להצליח או להיכשל. לו השוק היה מקבל את האסטרטגיה החדשה, סביר להניח שהדירקטוריון היה נותן לה להגיע לידי מיצוי.
אז מה עכשיו? האסטרטגיה של לוין כמעט בלתי ניתנת ליישום בלי האיש עצמו. היא פרי מוחו ומוחם של יועציו הקרובים. כאמור, היא גם לא קנתה את אמון שוק ההון. לכן למרות מה שטבע אמרה בשיחת הוועידה, "פרויקט קפיץ" ככל הנראה לא ימשיך כמתוכנן.
ג'רמי לוין חרך הרבה מאוד ממה שהיה לפניו - הוא פיטר מנהלים, סגר תוכנית פיתוח פנימיות, חיסל שיתופי פעולה עם סטארט-אפים סביב מוצרים חדשים בפוטנציה וצמצם את המיקוד של החברה. כך שאי-אפשר ללכת אחורה. טבע תצטרך כעת לבנות תוכנית אסטרטגית חדשה.
מה קורה עם היחסים בבורד ומה הסיכוי שפרוסט יישאר עם עזיבתו של לוין העלו בשוק את השאלה האם יו"ר טבע ד"ר פיליפ פרוסט יישאר בתפקידו. לכאורה, אם פרוסט הוא המנצח על פיטורי לוין, הרי שמעמדו בעקבות המהלך אמור להתחזק, אולם זה לא בטוח.
ראשית, יש הטוענים כי פרוסט עצמו לא מתעניין בטבע כבעבר (ראו ראיון). גורמים אחרים טוענים כי הדירקטוריון יבוא בטענות לפרוסט על שהביא את לוין, ובכך ייפגע מעמדו. מתיחות בדירקטוריון כבר קיימת זמן רב, ופרוסט נחשב - עד לאחרונה יחד עם לוין - כחלק מהפרקציה ה"אמריקנית" של הפעילות, שכעת נחלשה.
אלא שהחלפת פרוסט כעת תיצור עוד בלגן סביב החברה, וזה מה שהשתיק את הדירקטורים האחרים המעוניינים בתפקיד בעבר. לכן אם פרוסט יפרוש סביר להניח כי לא תהיה זו שוב הדחה דרמטית, אלא דעיכה איטית.
האם טבע יכולה להימכר, ולמי? אחת האופציות לעתידה של טבע היא שהיא תיוצב ותימכר לחברה אחרת. השאלה - למי. לרוב החברות האינובטיביות שמעוניינות בחטיבה גנרית, כבר יש כזו. מי שבכל זאת רוצה פעילות גנרית בלבד, יש אולי אופציות גנריות למהדרין, שהן זולות מטבע (שכאמור מתומחרת כמו חברה אינובטיבית). ייתכן כי טבע תפורק לחלקים, כאשר כל פעילות שלה תימכר לגורם אחר בשוק.
כל תרחיש כזה הוא חדשות רעות עבור הכלכלה הישראלית, למרות הקלות המס שטבע מקבלת.
עוד יש זמן ואפשרויות השורה התחתונה היא שגם אם טבע תדעך, זה ייקח לה הרבה מאוד זמן. הקופקסון כרגע חי וקיים, לעוד כמה שנים, ולא ברור כמה מהר ניתן יהיה להחליפו במוצרים מתחרים. לחברה מוצרים גנריים, חצי גנריים ואינובטיביים (בין היתר מספלון) שמניבים היום הכנסות גדולות ורווחיות נאה. הבעיות בטבע כלל אינן סימן כי החברה "גמורה" וכי יש להיפטר ממנה בטווח הקצר. בל נשכח כי היום מדובר בחברה שרושמת הכנסות של 5.1 מיליארד דולר ורווח של 1.1 מיליארד דולר ברבעון, ולא צפויה לרדת מרף זה לפחות במשך שנה שנתיים.