בית הספר החקלאי מקווה ישראל שילם בשגגה ל-46 ממורי בית הספר משכורות ביתר בסכום כולל העולה על 3 מיליון שקלים - כך טוען בית הספר בסדרת התביעות שהגיש לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב לחיובם של אותם המורים בהשבת השכר העודף ששולם להם בטעות.
בכתבי התביעה נטען כי במהלך חודש אוגוסט אשתקד בעקבות ביקורת שערך בית הספר הוא גילה לתדהמתו כי החל מחודש דצמבר 2009 ועד ליולי 2012 הוא שילם בשוגג למוריו שכר עבודה ביתר וזאת בהיקף של למעלה מ-3 מיליון שקל (לא כולל עלויות מעביד ולא כולל ריביות והצמדה).
עוד התברר, כי מקור הטעות נעוץ בכשל חישובי מחשובי של חברת "חילן" המספקת למקווה ישראל מזה שנים רבות תוכנת שירותי שכר. הלכה ומעשה, נאמר בכתבי התביעה, נמשכה התקלה של תשלום השכר העודף על פני תקופה של שלוש שנים במהלכה קיבלו מורי בית הספר לשכרם שני רכיבי שכר בכפל.
לדברי מקווה ישראל, לסכום ששולם למורים ביתר יש להוסיף מאחר שמדובר בתשלום עודף של רכיבים פנסיוניים את עלויות המעביד בשיעור 32% מסכום הברוטו ובצירוף הריבית, באופן שהעמיד את גירעון קופתה על למעלה מ-4.5 מיליון שקלים.
מקווה ישראל ציינה עוד כי הציעה לארגון המורים לפרוס את סכומי ההשבה לתקופה בת שנתיים ולהקים ועדת חריגים לצורך אישור פריסה מוגדלת במקרים פרטניים מיוחדים כדי להקל על המורים. בנוסף העבירה מכתבים פרטניים לכל מורה ומורה הכוללים פירוט מדויק וספציפי של הכספים ששולמו להם ביתר אותם הם נדרשים להשיב, והעניקה לכל מורה אפשרות למימוש זכות הטיעון שלו.
מקווה ישראל מציינת כי נציגי המורים הביעו עמדתם כי אין חולק על כך שהשכר העודף לשוב לקופתה. אולם ארגון המורים העלה טענה לפיה לא קיבל את מלוא המידע הנדרש וכי מדובר בפעולה בלתי חוקית.
בנוסף קיבלה התובעת שבלונת תגובות מצד מורים בדמות מכתב אחיד המעלה נימוק אחיד להתנגדות להשבת הכספים ולפיו: "הורדה חד-צדדית עלולה להביא אותי להידרדרות כלכלית שלא תהיה לי שליטה עליה".
לטענת התובעת, היא הבהירה למורים כי היא פעלה בהתאם להוראות חוק הגנת השכר המאפשר ביצוע השבה באופן חוקי ובהיותה חברה ממשלתית וגוף מתוקצב היא נקלעה לסיטואציה בה השבת השכר העודף נכפתה עליה. התובעת הודיעה למורים והודיעה להם על החלטתה לבצע קיזוזי שכר.
לדברי התובעת, תשלומי היתר שקיבלו המורים לא קיבלו את אישורו של הממונה על השכר במשרד האוצר, ומשכך הם בבחינת תשלום חורג שהתקבל שלא כדין. לטענתה, משרד האוצר הביע את עמדתו הנחרצת שיש להשיב את הכספים ששולמו למורים בשוגג וכן דחה את הצעת ארגוני העובדים כי הכספים יושבו באמצעות מתן שעות לימוד, והורה לתובעת לפעול לגביית התשלומים.
אשר על כן מתבקש בית הדין לחייב את 46 המורים להשיב את הכספים ששולמו להם בשוגג בגין שכר והפרשות פנסיוניות בהיקף מוערך של למעלה מ-3 מיליון שקל. התובעת מציינת כי הסכימה לוותר על הפרשי ריבית והצמדה.