סערת רוחות בכנסת בעקבות דבריו של ח"כ
טלב אבו-עראר (בל"ד) המערערים על הזיקה הישראלית להר-הבית. בנאום בכנסת, אמר (יום ב', 4.11.13) כי ה
ממשלה רוצה לעלות להר-הבית ושאל "מאיפה המצאתם את השם הזה הר-הבית? אין כזה דבר!". הוא טען כי ח"כ
מירי רגב כמעט הכריזה מלחמה על הערבים. "השתגעתם?" - שאל.
ח"כ
ישראל חסון (קדימה), שעלה לנאום אחריו, המליץ לו שלא להיכנס בכנסת לוויכוחים אמוניים. חסון ציטט לו מן הקוראן והסביר כי על-פי פרשני הקוראן אין כלל דיון על קיום בית המקדש על הר-הבית, וכי קיימת גם הכרה בקדושת ירושלים עבור היהדות. "ביום שאתה מבטל את האמונה שלי השר בנט צודק, ואני והוא לא יכולים להתווכח", אמר ח"כ חסון, והוסיף המלצה לקריאת ספר מסוים העוסק בנושא.
ח"כ
יצחק כהן (שס) התייחס גם לדיון שהתקיים היום בוועדת הפנים על עליית יהודים להר-הבית, והזכיר כי הרב
עובדיה יוסף התנגד לעליית יהודים להר-הבית.
בסימן 4 בנובמבר הדברים נאמרו במהלך דיון על הצעות אי אמון שהגישו סיעות האופוזיציה וכולן נדחו. כהן התייחס גם לשאלת הדיור הציבורי. הוא ציין כי יהודי ארה"ב תרמו עבור דיור ציבורי וכיום חוזרים כספים מהדיור הציבורי אל הסוכנות. להלן דברים נוספים שנאמרו במהלך הדיון:
ח"כ
מרב מיכאלי (העבודה): "התאריך היום הוא ארבעה בנובמבר, בו נרצח ראש הממשלה
יצחק רבין. זהו רצח שמרוב שהוא גדול דומה שנשחק לעוד אחת מהקלישאות, אבל האמת היא שהוא פצע מדמם בליבה של החברה. כל הרעות החולות שהביאו לרצח משגשגות. יש קו ישר בינו לבין אי-האמון שאני מביעה בממשלה". היא הקריאה את נאומו האחרון של רבין בכיכר ואמרה כי הממשלה ממשיכה לחרב, כלשונה, "את השלום שרבין ניסה בגדלות נפש לישראל. רצונה הוא רק להרוויח זמן בתקווה שהפריץ ימות. במקום בו רבין הבין שהשלום הבין שהשלום נותן פתח לכלכלה מתקדמת לפיד-בנט-נתניהו תוקעים אותנו ומסיגים לאחור. מי שהיו שותפים אז להסתה ולאלימות שהובילו לרצח, מעולם לא לקחו על כך אחריות, לא התנצלו ולא חזרו בהם. הם עושים זאת ביתר-שאת תוך הפחדה וגזענות. הממשלה מעצימה את האלימות ומשתמשת בה לכרסם את יסודות הדמוקרטיה. אבל עם ישראל עדיין רוצה ותומך בשלום ולכן הממשלה הזו תוחלף בקרוב. אי-אמון כאן הוא שם למוסד טכני, כמעט חסר תוכן, שהממשלה מנסה לבטלו, אבל הוא דבר עמוק מאוד שמשמעותו שאין לנו אמון בממשלה שמביאה יותר חוסר שוויון ומעוררת מדון. ראש ממשלה שמתעקש להישאר ביצהר ולהעלים את בושהאר ויישאר עם בושהאר ובלי יצהר".
ח"כ
ניצן הורוביץ (מרצ): "גם אחרי 18 שנה מגיעות תנועות הנוער ליד המקום בו נרצח רבין. הרצח הזה והלקחים הציבוריים שנובעים ממנו צריכים להטרידנו מאוד גם בימים האלו, בהם אנו חוזים בהסתה פרועה כלפי תהליך והשלום וכלפי מי ששואפים לשלום. אני רואה שחיקה בבתי הספר, בהם מטייחים את ההסתה הפרועה שקיבלה גיבוי מגורמים פוליטיים. מנסים לטייח גם את העובדה שהוא נרצח בגלל תהליך השלום, בניסיון לעצור אותו. מדגישים את דמותו האישית וזה הופך ליום זיכרון אישי ואנחנו צריכים להגיד את האמת במיוחד לילדים - הוא נרצח כדי לעצור את השלום. רבין וממשלתו ניסה לשחררנו מלפיתת החנק של הכיבוש בשטחים. הוא ראה קשר בלתי ניתן להפרדה בין המדיני לחברתי. הוא ושרינו ממרצ הובילו את המהפכה בחינוך. אם יש הגדרה לאיוולת זו ההגדרה - גם בונים בשטחים וגם משחררים רוצחים. אני לא מבין למה המו"מ מתנהל בעצלתיים. אבו מאזן אמר לסיעתנו שאינו מבין למה לא ניתן לקיים אותו מדי יום. אני מרגיש שזה סוג של כורח מגונה, שלא באמת רוצים בו. השר בנט אמר שלא ייצא ממנו דבר. זה לא מיותר וניתן להגיע להישגים. מדוע לחכות לתכתיב אמריקני ולא לקדם? העקרונות והמתווה ברורים".
ח"כ
אריאל אטיאס (שס): היה סחר בדם יהודים כדי לבנות עוד כמה מאות יחידות דיור. "רוצחים תמורת בתים? היה כזה דבר? וראש הממשלה נותן לזה יד?" שאל אטיאס. עוד אמר כי הבית היהודי היה יכול להתנגד להחזרת מחבלים, אך בחר להעדיף בניית יחידות דיור. "מדינת ישראל שחררה רוצחים בשביל חיילים. לא בשביל יחידות דיור", אמר. "ממשלה זו אינה ראויה, כי היא מתעתעת בציבור ומזלזלת ברגש המשפחות. מישהו יכול לסלוח על זה?". הוא ביקר גם את הפרת הסטטוס-קוו בתחומי דת ומדינה.
ח"כ
באסל גאטס (בל"ד) פתח את נאומו בציון העובדה שהאיחוד האירופי אינו מוכן לצרף את ישראל להסכם המסגרת למחקר כל עוד כספים יוזרמו לגופים בהתנחלויות. אם ישראל תסכים לדרישת האיחוד האירופי, אמר, פרשנות אופיינית לפעולה זו תהיה שמדינת ישראל בונה התנחלויות בלתי חוקיות באזור כבוש. עוד טען כי אמירות נתניהו על "שתי מדינות לשני עמים" הן הונאה. לדבריו, ישראל מנצלת את "שנת המשא-ומתן" על-מנת לבנות אלפי יחידות דיור בהתנחלויות. עוד אמר כי חלק ניכר מהעם הפלשתיני עדיין כמה לשחרור לאומי ולישיבה, ולו חלקית, על אדמות ישראל. לדבריו, הפתרון האמיתי הוא דווקא מדינה אחת לשני עמים.
סגן השר המקשר בין הכנסת לממשלה, ח"כ
אופיר אקוניס אמר כי ישראל אינה זקוקה לאישורה של שום מדינה בעולם כדי לבנות הארץ. "אנחנו בונים ביהודה ושומרון ובכל מקום שנרצה", אמר אקוניס. "מדיניות הממשלה הזו, ובמידה רבה כל משלות ישראל מאז ממשלתה של
גולדה מאיר, היא לאשר בנייה ביהודה ושומרון. כל ממשלות הליכוד האמינו בבנייה ביהודה ושומרון". "אנחנו מושיטים יד לשלום". ח"כ אקוניס השיב לקריאות ביניים של ח"כ עפו אגברייה בעקיצה מרומזת ואמר כי "מפלגה קומוניסטית יכולה להתקיים רק במדינה דמוקרטית ואילו מפלגה דמוקרטית אינה יכולה להתקיים במדינה קומוניסטית".
סגן השר אמר כי מדינת ישראל מושיטה יד לשלום לכל מי שרוצה בכך. הוא הזכיר כי הסכסוך הערבי-ישראלי החל הרבה לפני הקמת ההתנחלויות. הוא התייחס להצעת אי-האמון של מפלגת העבודה שטענה כי הממשלה נכשלה בכל התחומים והבליט את הצלחות מדינת ישראל בתחום הטכנולוגי ובתחומי חוץ, תרבות ומסחר. "נמשיך לבנות את
ישראל לכל רוחבה ולכל אורכה".
בדיון הסיעתי, אמרה ח"כ
מיכל בירן (העבודה) כי ממשלת ישראל גם פוגעת בזכות האזרחים להזדקן בכבוד באמצעות הפרטת קרנות הפנסיה. היא ציינה כי 66% מאזרחים משלמים את מירב דמי הניהול בקרנות הפנסיה - 25% וקראה לממשלת ישראל לעשות צעדים להצלת הפנסיה.
ח"כ
פנינה תמנו-שטה (יש עתיד) אמרה כי יש רבים בכנסת חושבים שהמשא-ומתן עם הפלשתינים נדון לכישלון. היא הוסיפה ואמרה כי מדינת ישראל מתייחסת ברצינות למשא-ומתן למרות דבריו הקשים של אבו מאזן כי יפעל עד לשחרור המרצח האחרון.
ח"כ
יעקב ליצמן (יהדות התורה) התייחס לחוקים המשפיעים על יחסי דת-מדינה (חוקי גיור ונישואין) ואמר כי חוקים אלו יגרמו לציבור החרדי להתכנס וליצור ספרי יוחסין משלהם. בתחום הכלכלי הוא טען כי שר האוצר אינו יודע באמת מהו הגירעון ותהה אם הוא מסוגל באמת לנהל את האוצר.
ח"כ
עמרם מצנע (התנועה) אמר כי למרות היותו חבר קואליציה ולמרות שיצביע נגד הצעות אי-האמון יש לו ביקורת על חלק מהפעילות הממשלתית, בייחוד על ההחלטה להפחית את הקיצוץ בתקציב הביטחון. מצנע אמר כי לגיטימי לקצץ בתקציב הביטחון וראוי שמערכת הביטחון תציג את הבעיות הנובעות מכך.
סגן השר אקוניס סיכם את הדיון. הוא הקריא מתוך מגילת העצמאות והדגיש את הקשר ההיסטורי של עם ישראל לארץ ישראל. הוא טען כי הדיון היום היה חשוב שכן התגלו העמדות האמיתיות ונחשף פרצופם האמיתי של חלק מחברי הכנסת הערביים. "לא מדובר בקצף על גבי המים" אמר ח"כ אקוניס. "חשוב לראות על מה אנחנו מדברים. האם הסכסוך הוא על קווי 67' או שהוא יותר עמוק. בעיני חלק מחברי הכנסת הערבים הסכסוך הוא על שנת 47' ודברים שקדמו לכך. הוויכוח אינו על שתי מדינות לשתי עמים אלא שתי מדינות לעם אחד. אני מודה לחברי הכנסת הערבים שחשפו את האמת הזאת", אמר אקוניס.
