לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה סדרה של תביעות ובקשות לאישורן כייצוגיות נגד יצרני ויבואני מזון בגין התנהלותם במקרים בהם שיווקו מוצרים פגומים. בתביעה נגד שטראוס טוענת התובעת ליאת אביטן, כי לאחרונה פרסמה החברה הודעה לצרכנים לפיה במוצרי קוטג' שטראוס 250 גרם 5% לשימוש עד יום 21.3.13 התגלתה חריגה בקוליפורמים וכי החברה מבקשת שלא לצרוך את המוצר, היא פועלת לאיסופו, ומפנה לשירות לקוחות לקבלת פיצוי.
בתביעה נגד חברת מרשל מהרצליה, יבואנית תוספי תזונה מובילה בתחומה, טוען התובע אסף דהן, כי לאחרונה היא הודיעה כי במוצרי אבקת קריאטין מונוהידראט 500 גרם הופיעה הוראת צריכה שגויה, החורגת משמעותית בציון כמות הקריאטין המומלצת לנטילה שאושרה על-ידי משרד הבריאות. החברה הודיעה עוד כי איסוף האריזות חל על כל המוצרים בתוקף עד אפריל 2016.
הימצאות של חיידקי ליסטרה בכתבי התביעה שהוגשו נגד חברות נטו מלינדה סחר מקריית מלאכי, סלטי פיקניק 2000 מפתח תקוה, מעדני מיקי תעשיית מזון וסלטים מראשון לציון, מעדני בית חלומותיי מאשדוד, ישרא גל דברי מזון מאשדוד, מפעלי אירנה לבצק ממולא מאשדוד וירוק עד משק קלפאוך ממושב עין הבשור, טוענים התובעים: יצחק קוגל, ערן קאופמן, ליאורה כהן, הלה יונין, שרון דריילינג ועמרי רווח, כי החברות פרסמו כי בבדיקות של משרד הבריאות נמצאו חיידקי ליסטרה במוצריהן (חומוס וטחינה מתוצרת סלטי פיקניק, ומוצרי סלמון מעושן של נטו מלינדה סחר ומעדני מיקי, רולדת שוקולד מתוצרת מעדני בית חלומותיי, פילה הרינג מתוצרת ישרא גל דברי מזון, כרוב ממולא קפוא מתוצרת מפעלי אירנה לבצק ממולא ו"בייבי מיקס" - עלים צעירים שטופים מתוצרת ירוק עד) ועל כן החליטו החברות על איסוף המוצרים מן המדפים.
לטענת התובעים, בהודעותיהן של הנתבעות לא נאמר דבר לעניין החשש הקיים לבריאות הציבור, אלא רק כי הן מבקשות את החזר המוצר לנקודות המכירה ולהזדכות עליו בהתאם בעניינה של שטראוס, או על איסוף המוצרים בענייניהן של יתר הנתבעות.
עוד נטען, כי הודעותיהן של הנתבעות לא היו שקופות ומלאות, אלא הודעות לקוניות מבלי לעדכן את הציבור בדבר הסיבות לכך שהמוצרים הפגומים לא יעמדו או כי קיים חשש לכך שלא יעמדו בחיי המדף, ומהו אותו נזק בריאותי הצפוי לצרכנים אשר רכשו ו/או צרכו את המוצרים הפגומים.
לא כל הצרכנים ידעו בנוסף, נאמר בכתבי התביעה, לא דיווחו הנתבעות לציבור מה הן הסיבות להימצאות החיידק והאם מדובר בתקלה בקו הייצור, והאם מדובר באיכות ירודה של חומרי הגלם ואלו מחומרי הגלם. לדברי התובעים, העובדה שהנתבעות לא פרסמו בהודעותיהן דבר לעניין החשש לבריאות הציבור, אינה מאפשרת מתן פטור לנתבעות ו/או אינה מאפשרת להן לצאת ידי חובתן רק בדרך של פרסום הודעות בדבר איסוף המוצרים הפגומים.
עוד נטען בכתבי התביעה, כי הודעותיהן של הנתבעות על איסוף המוצרים הפגומים נעשו במועדים מסוימים, ויש להניח כי לא הגיעו לכלל ציבור הצרכנים, וכי ישנם צרכנים רבים שרכשו את המוצרים הפגומים וצרכו אותם מבלי שידעו כי אינם ראויים ו/או שבחלקם קיים חשש לבריאות הציבור ו/או כי היו והינם זכאים לקבל אחר תחתיו.
לדברי התובעים, המיוצגים על-ידי עו"ד יוחי גבע, העובדה שהנתבעות ייצרו ושיווקו מוצרים פגומים אשר קיים חשש לבריאות הציבור בצריכתם, או כי קיים חשש לאכילתם בגין קוליפורמים, חייבה אותן לנקוט בפעולות אקטיביות ולא להסתפק בפרסום הודעה. כמו-כן היה עליהן לשתף את הציבור בדבר הסיבות לתקלות אלה.
אשר על כן, מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעות לפצות את ציבור הצרכנים בשל נזקיו הממוניים על-ידי השבת עלות המוצרים הפגומים שרכשו, ובגין נזקיו הבלתי ממוניים בדמות פגיעה באוטונומיה בשל צריכת מוצרים פגומים, תחושת גועל, סלידה, כעס וחרדה שמא קיים חשש כי בריאותם נפגעה. סכומן הכולל של התביעות מוערך ב-127 מיליון שקל.