מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של המעלה את גיל הנישואין ל-18. את החוק יזמה בעבר סגנית השר
גילה גמליאל, והעלו אותו מחדש חברי כנסת מהמפלגות הערביות וממרצ.
לפי הצעת החוק שאושרה סופית, יועלה גיל הנישואין ל-18 שנים, ובנסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הקטין או הקטינה או במקרה של הריון או לידה, רשאי בית המשפט לענייני משפחה להתיר נישואין אף בטרם מלאו לקטין או לקטינה 16 שנים. בכל מקרה לא ייתן בית המשפט היתר כאמור לפני ששמע את הנער או הנערה שאת נישואיהם הוא מתבקש להתיר, ולגבי קטינים שמלאו להם 16 שנים אך טרם מלאו להם 17 שנים, רק לאחר שקיבל תסקיר מעובד סוציאלי שמונה על-ידי שר הרווחה והשירותים החברתיים.
בנוסף, נקבע כי אחת לשנה ידווחו שר המשפטים, שר הפנים, השר לשירותי דת והשר לביטחון פנים לוועדת החוקה, חוק ומשפט, בעניינים הקשורים לנישואי קטינים, וביניהם, מספר הבקשות שהוגשו לבית המשפט ומתוכן מספר הבקשות שהתקבלו למתן היתר נישואין, מספר כתבי האישום שהוגשו, מספר הקטינים שנרשמו במשרד הפנים, מספר התלונות שהגיש משרד הפנים למשטרה על השאת קטינים ועוד.
ח"כ
דב חנין (חד"ש), מיוזמי החוק, אמר כי "באיסורה על נישואי קטינים שולחת הכנסת מסר חשוב להגנה על קטינים וקטינות". לדבריו, הגבלת גיל הנישואים הכרחית על-מנת להגן על צעירים ובעיקר צעירות, מפני נישואים בכפייה שבמקרים רבים כרוכים בפגיעה בריאותית, פיזית ונפשית וכן בפגיעה בזכות להתפתחות תקינה, לחינוך הולם ובכך גם באפשרויותיהן להשתלב במעגל התעסוקה". ח"כ
חנין זועבי (בל"ד) ציינה כי קיים קושי באכיפת החוק.
כיום, חוק גיל הנישואין משנת 1950 קובע את גיל 17 כגיל מינימלי לנישואין. קביעה זו אינה עולה בקנה אחד עם נורמות בינלאומיות מקובלות ועם התפתחויות במשפט ובמחקר הנוגע לנישואי קטינים. על-פי האמנה הבינלאומית לזכויות הילד, עד גיל 18 כל אדם נחשב ילד. החוק הנוכחי אפשר למעשה חיתון ילדים וילדות, בטרם אפילו סיימו את לימודיהם וזכו לאפשרות להשתלב במעגל התעסוקה.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 11,747 נשים מתחת לגיל 18 התחתנו בישראל בשנת 2011. בין השנים 2000 ל-2009 התחתנו בישראל 19,863 נערות בגיל 18, 15,020 נערות עד גיל 17, וכ-2,548 נערות התחתנו עד גיל 16.
