ועדת הכספים אישרה (יום ב', 11.11.13) לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שנועדה לסתום פרצות במס במקרה של אזרחים ישראלים שבבעלותם חברות עסקיות בחו"ל.
התיקון לפקודת מס הכנסה מסדיר את המנגנון לקביעת גובה המס שישולם, מהו אחוז האחזקות של האזרחים הישראלים בחברות על-מנת שיחויבו במס ועוד ובין השאר, מוסדר מנגנון שימנע כפל מס, במקרים ששולמו מיסים למדינות בהן פועלות החברות. לעיתים הדבר יתבטא אף בהחזרי מס.
הצעת רשות המיסים הינה לחייב בתשלום מס כאן בישראל, כל חברה המוגדרת 'חברת משלוח יד זרה', שעל-פי פקודת מס הכנסה, מוגדרת כחברה שמיקומה מחוץ לישראל, אך רוב האחזקות בה הן בידי ישראלים תושבי ישראל. ההצעה נידונה במסגרת חוק ההסדרים ולפיה, תשלום המס יחוייב כאשר רוב האחזקות בה הן של תושבי ישראל. "רוב", לצורך העניין, יוגדר אם לפחות 75% מבעלי השליטה מתגוררים בישראל. בכך למעשה, מבקשת רשות המיסים למנוע מצב שבו חברות, שחרף מיקומן בחו"ל הן חברות ישראליות לכל דבר ועניין, אינן משלמות מס.
בחברות של "משלוח יד מיוחד", הכוונה לחברות שעיסוקן מוגדר כעיסוק או מקצוע, שנקבע ע"י שר האוצר באישור ועדת הכספים. בדרך כלל, מדובר במקצועות חופשיים כגון עורכי דין, רואי חשבון, מהנדסים, תוכניתנים, כלכלנים וכו'.
עוד כוללת הצעת רשות המיסים, חיוב בתשלום מס רווחי הון על דיבידנדים שיחולקו ע"י חברות אלו, לרבות במקרים שאותן חברות מחזיקות חברות בנות או חברות נינות, גם הן בחו"ל.
"סגירת פרצות" מנהל רשות המיסים,
משה אשר, הסביר את מטרת התיקון לפקודת מס הכנסה ואמר כי הוא "נועד לסגור פרצות שמאפשרות התחמקות מתשלומי מיסים בארץ ובחו"ל כאחד". יחד עם זאת, אנשי רשות המיסים סייגו ש"חברות לא יחוייבו בתשלומי מיסים, אם הן כבר משלמות במדינות מושבן".
לגבי חברות בנות, הסביר אשר ש"לעיתים חברה זרה מחזיקה בחברת בת, גם היא זרה. לעיתים החברה הזרה מוכרת את חברת-הבת או חלק מאחזקותיה בה. זה יכול להיות חברות נדל"ן או עסקים משמעותיים והמכירה הזו נחשבת רווח פסיבי מבחינתנו; אם מדובר בחברה שהחזקת יותר משנה, אזי הרווחים ממכירתה או ממכירת מניותיה, תיחשב רווח הון פסיבי שיימוסה על-ידינו. אם מדובר בברוקר שזה עיסוקו, הדבר יחשב כהכנסה ולא נמסה אותו. כי העניין כאן זה הרווחים הפסיביים כרווחי הון".
יו"ר ועדת המיסים בלשכת רואי החשבון,
עופר מנירב, דרש להוסיף חריגים ותהה: "ואם החברה מפסידה? האם אוכל לקזז את ההפסדים כאן בארץ. לא ייתכן שאם אני מפסיד בחו"ל, עדיין אחויב בתשלומי מס בארץ".
אשר השיב למנירב ו אמר כי "את ההפסד הזה שומרים. הוא עומד לזכות החברה, אם וכאשר בשנה הבאה אחריה או בשנים הבאות שוב תרוויח. ברמת הקיזוזים זה לא עובד לאחור אלא רק קדימה. בכל מקרה, ההפסדים יילקחו בחשבון הכולל".
נציג לשכת רואי החשבון, עופר מנירב, ונציג לשכת עורכי הדין,
יניב שקל, הודיעו לוועדה כי הם תומכים בנוסח הצעת החוק.
