לבית המשפט המחוזי בחיפה הוגשו שלוש תביעות ובקשות לאישורן כייצוגיות בטענה להטעיית צרכנים לרכישת מוצרים תוך שימוש במילה "שוקולד" כאשר בפועל המוצרים כלל אינם מכילים שוקולד.
בתביעה ובבקשה לאישורה כייצוגית בהיקף מוערך של 217 מיליון שקל שהוגשה כנגד תנובה נאמר כי עניינה הוא במוצר המוצג כ-"קרלו שוקולדה" והנמכר לכאורה כמוצר בשם שוקולדה ו\או המכיל שוקולד אשר בפועל אינו "שוקולדה" ו\או אינו מכיל שוקולד.
לטענת התובע ברוך יעקב אסור לתנובה לכנות את המוצר האמור בשם שוקולד משום שאינו שוקולד על-פי דין, ותנובה הטעתהה את ציבור הצרכנים בהדגשת הרכיב שוקולד בשם המזון ולצדו תמונה של קוביות שוקולד.
התובע המיוצג על-ידי עו"ד גולן משעלי סבור כי תנובה ביודעה את האיסור החל לכינוי שם המוצר שוקולד, בחרה לכנות את המוצר "שוקולדה" ובכך להטעות את הציבור, ולהציג בפניו מצג כוזב לפיו לכאורה מדובר במעדן שוקולדה ו\או המכיל שוקולד בשונה משאר המוצרים בקטגוריה.
התובע ברוך יעקב הגיש תביעה נוספת ובקשה לאישורה כייצוגית באותה העילה בהיקף מוערך של 82 מיליון שקל כנגד מילקו תעשיות (טרה) בכל הנוגע למוצרי "מוו-שוקולד אגוזים וקצפת ו- "מוו-שוקולד קצפת, המכונים והנמכרים לכאורה כמוצרי שוקולד כאשר בפועל הם אינם מכילים שוקולד. זאת בניגוד לאיסור ההטעיה הקובע שאין לכנות מוצרים שהתקן לא חל עליהם בשם שוקולד.
התביעה השלישית באותה העילה והבקשה לאישורה כייצוגית בהיקף מוערך של 11.5 מיליון שקל הוגשה על-ידי סיגלית בוגורוצנר כנגד ש. שסטוביץ מטירת הכרמל בנוגע למוצר "קוקוס פופס שוקוס-צדפי שוקולד" המיובא על ידה והנמכר לכאורה כמוצר שוקולד ו\או כמוצר המכיל צדפי שוקולד, ואולם בפועל אינו מכיל שוקולד.
בכתבי התביעה נאמר כי הרכיב שוקולד המופיע בשם המזון הוא חיוני לאפיונו של המוצר ולכן שם המזון הינו משמעותי ומשפיע השפעה מהותית על תפיסת המזון בעיני הצרכן שיוצא מנקודת הנחה שמדובר במוצר המכיל שוקולד.
לדברי התובעים, הנתבעות הסתירו וטשטשו את העובדה כי אין המדובר במוצרים המכילים שוקולד על-מנת לעקוף את האיסור לכנות מוצר בשם שוקולד אם הוא אינו מכיל שוקולד.
