רשות האוכלוסין במשרד הפנים פעלה בניגוד לפסק דינו של בית המשפט העליון ובניגוד לנוהל שלה עצמה, כאשר דרשה מבני זוג פסק דין שיקבע שהגבר הוא אביו של הילד שילדה האישה. כך קובע (5.11.13) שופט בית המשפט למשפחה בקריות,
אריה נאמן.
האישה היא עובדת זרה ממולדובה שטיפלה באמו של הגבר. האישה נכנסה להריון בפברואר 2012 ובאותו חודש חתמו השניים על הסכם ממון, בו הצהירו שהם בני זוג מזה שנה וחצי. הם נישאו בנישואין אזרחיים במולדובה במאי 2012, בנם נולד בנובמבר שעבר ונערכה לו ברית מילה.
ההורים ביקשו לרשום את הגבר כאביו של התינוק, אך רשות האוכלוסין דרשה שיקבלו פסק דין לצורך כך. נאמן אומר, כי דרישה זו מנוגדת לנוהל של הרשות עצמה, שעודכן בשנת 2005 בעקבות פסק דינו של בג"ץ. על-פי נוהל זה, רק אם בני הזוג אינם משכנעים את הרשות בראיות אובייקטיביות שיחסיהם נוצרו לפני שהילד נולד, עליהם לקבל פסק דין. במקרה זה, כאמור, דילגה הרשות על השלב הראשון ודרשה מיד פסק דין.
"כבר בתחילת דרך הטיפול כשלה הנתבעת ולא נהגה בהתאם לנוהל שלה, דבר שגרם לתובעים הוצאות ובזבוז זמן יקר", אומר נאמן. "מבחינת הנתבעת - אחת היא: על התובע להמציא לה אך ורק(!) פסק דין מבית משפט הקובע את אבהותו.
"...כבר בשלב הזה כשלה הנתבעת ולא נהגה בהתאם לנוהל שלה נוהל המעמד, ואף בניגוד כאמור להנחיות בג"ץ ויס; הנתבעת פשוט התעלמה מהנוהל ומהנחיות בג"ץ ויס ושלחה לתובעים דרישה אולטימטיבית (שנראית די 'אוטומטית' ולקונית): עליכם להצטייד בפס"ד של ביהמ"ש ולא פחות מכך! יודגש, כי בכל כתבי טענותיה בתיק, לא ראתה הנתבעת להתייחס לטענה זו ופשוט בחרה להתעלם ממנה ולא להתמודד עימה".
לגופם של דברים קובע נאמן, כי הסכם הממון בין בני הזוג מהווה ראיה מספקת לקיומו של התא המשפחתי לפני הולדתו של בנם. הוא אומר, כי אין צורך שהראיה לקיומו של התא המשפחתי תיווצר לפני ההורות, אלא שהיא תוכיח שהתא היה קיים כבר אז. נאמן שב ומותח ביקורת על רשות האוכלוסין גם בנקודה זו:
"לא ירדתי איפוא לסוף דעתה של הנתבעת, ואף בדיון ניסיתי להבין את עמדתה ואודה על האמת, לא הצלחתי: אם אין לנתבעת כל טענה כנגד אמינות ההסכם והצהרת החיים המשותפים הכלולה בו, מה צריך יותר מכך? אם נקודת המוצא היא שההסכם וההצהרה הינם אמינים ואמיתיים - מה לא 'מספיק' בכך?? קיימת בפנינו הצהרת צדדים על חיים משותפים במשך זמן רב טרם ההורייה, כשההצהרה נכתבה במסגרת הסכם ממון שטרם ההורייה, או לחלופין ממש סמוך לאחר ההורייה אבל מבלי שהצדדים ידעו על ההורייה - מה לא 'מספיק' בכך? כאמור תשובות והסברים לא הצלחתי לקבל מהנתבעת".
נאמן חייב את הרשות בתשלום הוצאות של 10,000 שקל, לאחר שכבר במהלך הדיון חייב אותה בתשלום של 3,000 שקל. הוא חוזר ומתאר את התנהלותה של הרשות לאורך המקרה ומדגיש: "לאורך כל ההליך המשפטי התבצרה הנתבעת בעמדתה באופן סתמי ועיקש". בני הזוג יוצגו על-ידי עו"ד טל איטקין.
