בית המשפט המחוזי בירושלים יצטרך להכריע בסוגיה משפטית בעלת חשיבות עקרונית וכללית המתייחסת לניסיונות להמציא כתבי בי-דין אל נתבעים זרים המגיעים לישראל במיוחד לצורך ניהול משא-ומתן לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. זאת בעקבות ערעור שהגישה החברה הזרה NOVARTIS ANIMAL HEALTH על החלטת רשם בית המשפט, השופט
ראובן שמיע, הדוחה את בקשתה לקבוע כי לא בוצעה לה המצאה כדין של תביעת חברת קו-וקס כנגדה בעילת הפרת הסכם.
נוברטיס טענה בפני הרשם, כי ההמצאה בוצעה לה על-ידי התובעת במהלך ביקור נציג מטעמה בארץ לצורך משא-ומתן בעניין המחלוקת נשוא כתב התביעה. נוברטיס הפנתה את הרשם למספר פסקי דיו בהם נקבע כי המצאה לנתבע זר תוך ניצול שהותו בארץ, בדרכי מרמה ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט, איננה המצאה כדין.
לדברי נוברטיס, המדיניות הרצויה היא לעודד יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, וניצול מעמד המשא-ומתן לצרכי המצאת כתבי בי-דין חותר תחת מדיניות זו ועלול להרתיע מתדיינים זרים מקיום פגישות משא-ומתן בישראל.
התובעת, חברת קו-וקס, התנגדה לבקשת נוברטיס בטענה כי ההמצאה בוצעה כדין לאחר כישלון המשא-ומתן בין הצדדים, וכי פסקי הדין שאוזכרו על-ידי נוברטיס מתארים מקרים חריגים של הבאת הנתבע הזר לארץ בדרכי מרמה, במעבר בין טיסות או תוך הטעיה כי הפגישה הינה למטרת משא-ומתן כאשר למעשה כל מטרתה הינה המצאת התביעה בארץ.
הרשם הגיע לידי מסקנה לפיה דין הבקשה להידחות מאחר שהמקרה הנדון איננו נופל בגדר החריגים לכלל לפיו קונה בית המשפט סמכות עם המצאת כתב התביעה לנתבע זר גם אם זה שוהה בארץ באופן זמני או אקראי.
לדברי הרשם, המקרים שאוזכרו על-ידי המבקשת מתארים המצאות שבוצעו תוך מרמה או הטעיה היורדים לשורש פעולת ההמצאה עצמה תוך שימוש לרעה בהליכי משפט. הרשם הדגיש כי בנסיבות המקרה הנדון, בהן מטרת הפגישה המוצהרת בין הצדדים הייתה ניהול משא-ומתן לסיום המחלוקת יכלה המבקשת להניח כי הנציג שהגיע ארצה מטעמה במטרה לנהל את המשא-ומתן לסיום הסכסוך המשפטי, יביא לידיעתה את דבר ההליכים נגדה.
אשר על כן דחה הרשם את בקשתה של נוברטיס לקבוע כי לא בוצעה המצאה כדין של כתב התביעה. בערעור על החלטה זו טוענת נוברטיס, כי המצאת כתב התביעה נעשתה בצורה פסולה וכי התובעת הייתה צריכה לעתור לבית המשפט למתן היתר המצאה של כתב התביעה אל הנתבעת מחוץ לתחום השיפוט.
לדברי המערערת, באמצעות עו"ד אסף ביגר, גם המצאה כפי שבוצעה במקרה הנדון מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט ופעולה חסרת תום לב, וכי החלטת הרשם פוגעת במדיניות המשפטית ובאינטרס החברתי המובהק בעידוד הפנייתם של בעלי דין ליישוב מחלוקות מחוץ לכותלי בית המשפט, ותרתיע נתבעים זרים מקיום פגישות משא-ומתן בישראל באופן שיגרום לריבוי הליכים משפטיים שניתן היה למונעם.
אשר על כן מתבקש בית המשפט המחוזי בירושלים לקבל את הערעור, לבטל את החלטת הרשם ולקבוע כי כתב התביעה לא הומצא למערערת כדין.
